אוק 05 2011

ארוחות או לא להיות

מאת: בשעה 23:58 נושאים: זה לא אני, זה המצב

הסעודה האחרונה, דה וינצ'י

רגע לפני שנכנס הצום הגדול ביותר בשנה, החלטתי לבדוק את הקשר בין אמנות לאוכל. רגע אחרי ההחלטה הזו, נזכרתי שזה לא בדיוק נושא לפוסט, אלא יותר לפוסט-דוקטורט. תחשבו על זה רגע, איך אפשר להקיף שני נושאים כ"כ רחבי היקף וחושניים ב"עד 200 מילים"? אז זהו, מהר מאוד גיליתי שאי אפשר. רגע לפני שהחלטתי ללכת על כיוון אחר, מצאתי משהו מעניין: 

—-

לאחר מחקר מקיף, גילו האחים בריאן  וקרייג וואנסינק (Brian and Craig Wansink) כי ניתן היה לנבא את תופעת השמנת היתר, שמוגדרת כאחת המחלות המסוכנות ביותר החל מהמאה ה-20, דרך אמנות. "אנחנו מאמינים שהאמנות משקפת את החיים, ולכן אפשר לבחון את הנושא הזה דרך אמנות", מספר בריאן.

אז איך בודקים דבר כזה? "לקחנו את 52 הציורים המפורסמים ביותר הקשורים בסעודה האחרונה, ובחנו את גודל המנות, הלחמים והצלחות, יחסית לגודל הממוצע של הראשים המצויירים", מספר בריאן. האחים השתמשו בטכנולוגיה שאפשרה להם לסרוק את הדימויים שבציורים ולאחר מכן לחשב את הפרופורציות. "כדי לחשב את הגדלים המשתנים של הציורים עצמם, הגודל הממוצע של הפריטים האלו נשמרו בבסיס נתונים, יחד עם הגדלים הממוצעים של הראשים שבתמונה", הם מספרים. "הסיבה לשימוש בפרופורציות שבין כיכר לחם לראש של אדם, הייתה כדי לשמור על הפרופורציות בין הציורים השונים".

ממצא זה מציע כי התופעה של הגשת מנות גדולות מדי על צלחות גדולות מדי, הגורמת לאנשים לאכול יותר ממה שהם צריכים, התרחשה בהדרגה לאורך 1,000 השנים האחרונות. לפי המחקר, המנה העיקרית בציורים כללה דגים או צלופחים (18%), כבש (14%), ולעיתים רחוקות חזיר (7%). ב-46% מהציורים, לא הופיעה כלל מנה מרכזית. עוד לפי המחקר, גודל הצלחת וכן המנה שבצלחת, גדלה ב-66%, וכיכר לחם גדל ב-23%.

"אולי הגידול במנות קשור בכך שאוכל זמין היום הרבה יותר, וניתן היה לראות את התפתחותה באמנות", מסכמים החוקרים.

את הכתבה המלאה תוכלו למצוא כאן.

—–

על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ-7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה ומהפרעות אכילה. לפי נתונים אחרים, כ-95% מהנשים סובלות מעודף משקל. במהלך מחזור חיים של אדם, העריך השירות שכ-50 אלף ימותו כפועל יוצא של הפרעת אכילה.

מטריד.

עם נתונים כאלה, הפתיע אותי מאוד לגלות את לי פרייס (Lee Price), ציירת אמריקאית סופר מוכשרת, שמציירת את עצמה בשמן על בדים בגדלים בינוניים, כשהיא באמצע בולמוסי אכילה.

הנה כמה דוגמאות לעבודות שלה:

ולסיום, עוד תמונה אחת שתפסה לי את העין:

צום קל, גמר חתימה טובה, ו.. סליחה!! ;)

13 תגובות

13 תגובות לפוסט “ארוחות או לא להיות”

  1. מירה צדרבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 0:33

    תמונות יפות ורעיון מעניין.
    גמר חתימה טובה!

  2. דניאלה וכסלרבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 7:11

    המחקר והתמונות שהבאת פשוט מרתקים. תודה רבה

  3. שירה וייסבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 8:44

    אישה יקרה,
    תודה על הרעיון ועל הקישור אל לי פרייס, איזה יופי של ציורים!!

    שנה טובה מאוד וסליחה בחזרה! :)

  4. שחרבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 10:10

    לא להאמין שזה ציור ולא צילום , כמה כישרון
    ותודה

    וגמר חתימה טובה כמובן ! :)

  5. דורית פוקץבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 11:19

    תודה חייברס, גמר חתימה טובה :)

  6. נטעבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 12:31

    באמת מרתק, ותודה על הקישור לאתר של לי פרייס, העבודות שלה מרהיבות ומטרידות.

  7. דורית פוקץבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 13:14

    את יודעת, מעניין לחשוב – לאוו דווקא בהקשר לעבודות האלה – למה הקשר בין אישה לאוכל הוא בד"כ מטריד..

  8. ירוןבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 14:40

    מעניין ופוקח עיניים. שנה טובה וגמר חתימה טובה. צום קל לכל הצמים

  9. מוריהבתאריך 06 אוק 2011 בשעה 15:07

    מקסים :-) גם התמונות מעולות וגם הרעיון מעניין
    בהחלט חומר למחשבה ולהסתכלות מחודשת על ציורים מוכרים
    תודה !

  10. דורית פוקץבתאריך 07 אוק 2011 בשעה 11:54

    ירון ומוריה, תודה וצום קל לצמים שבינינו :)

  11. דבורהבתאריך 08 אוק 2011 בשעה 22:09

    מרתק. מטעמים באומנות.
    תודה

  12. דורית פוקץבתאריך 09 אוק 2011 בשעה 11:38

    תודה דבורה, גמר חתימה טובה :)

  13. 25 שעות | זה לא אני, זה המצב!בתאריך 24 ספט 2012 בשעה 0:34

    […] ארוחות או לא להיות.  […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות