יונ 07 2010
שמתם לב פעם כמה מדבקים יכולים להיות השירים של שלמה ארצי? אני שמתי לב לזה שבוע שעבר, כשיצא לי להסתובב באחד הרחובות הדרומיים של ת"א. הייתה זו שעת אחה"צ מוקדמת (איזה כיף שמחשיך מאוחר), ואני התהלכתי לי שקועה במחשבות על הא ודא וכאלה. בעודי עומדת ברמזור אדום, ראיתי את הנרקומנית הקרחת (נו, זאתי עם הבנדנה, שהרימה לאחותי הקטנה את הארנק), מסתובבת באמצע הכביש, מבסוטה לגמרי מהרגע, שרה את שלמה ארצי. להמשך קריאה »
מאי 30 2010
מורדות הרים
כמו שהבטחתי לכם בשבוע שעבר, אני גאה להציג בפניכם את הבוגר הטרי, המוכשר והכי הכי נחמד של התואר השני לאמנות בבצלאל, מתן בן טולילה. להמשך קריאה »
מאי 22 2010
לפני כמה שבועות מיכל שאלה אותי אם כל כתם הוא אמנות. כמובן שאמרתי לה שלא, כי הרי ידוע שבניגוד למה שציבור מסויים אוהב לחשוב, אז לא, הילדים בני ה-4 שלהם לא היו יכולים לעשות את זה יותר טוב.
אני לא הולכת להרחיב ולנמק ולהגן על האמירה הזו, או להזכיר את פולוק או את רותקו או אפילו את גרינברג, אבל נו.. לקשקש זה לא כזה קל כמו שחושבים. זה אולי משחרר, זה אולי מספק יצר צבעוני ויצירתי מסויים, אבל לא. לא כל קשקוש הוא אמנות, פשוט כי לא כל קשקוש יכול להיות אמנות. לנסות לטעון להיפך, זה כמו להגיד שכל מי שמצליח להדליק אור בבית הוא חשמלאי. נו באמת… להמשך קריאה »
מאי 15 2010
בד חדש זה כיף ומרגש. בד חדש מכיל בתוכו את כל מה שאתה יכול לעשות, ועדיין לא עשית. בד חדש הוא נקי וטהור ולבן. כה לבן. יש בזה משהו קצת מפחיד, ומרגש. ומפחיד ומרגש. בד לבן עדיין לא נגוע בכל הבלבול שמכיל ציור שכבר נמצא עמוק באמצע תהליך, אך גם עדיין לא מבורך בכל התהליך שעובר עליך תוך כדי יצירה. אולי זה מסביר את המשיכה של אמנים מסויימים להתחיל מ"רדי מייד" מוכן, שכבר מגיע עם המשקל של עצמו, עוד לפני שאתה שופך עליו את המשקל של עצמך. להמשך קריאה »
מאי 09 2010
…" אפשר לומר שהדרייב העיקרי שמניע מעצבים גרפיים הוא אסתטיקה. זו הרי הסיבה שאנחנו כאן, כדי לעשות דברים יפים שגורמים לאנשים אחרים להגיד לנו "וואו, איזה יופי". יכול להיות שבאמצע גם דחפנו איזשהם מסרים שהתכוונו להעביר, אבל ממש בשוליים, כהערת אגב, שלא יפריע לקומפוזיציה. זה מה שאנחנו רואים במגזינים בסופו של יום – את ה"וואו" האסתטי"…
אברהם קורנפלד מתוך untitled להמשך קריאה »
מאי 02 2010
מתוך: http://politics247.wordpress.com/2009/11/30/the-destruction-of-freedom/
היום יום ראשון, וזה היום החופשי של אלוהים. זה מה שכתוב בתנ"ך – הוא עבד שישה ימים, ואז לקח את ראשון כיום חופש. זה יום החופש היחיד שלו, וזה היום שבו כולנו נדחסים לתוך הכנסייה כדי לבקש ממנו בקשות. הוא בטח אומר: "זה היום החופשי שלי, בן אדם!"
ג'ורג' קרלין (מתוך "בין המרכאות")
אפר 25 2010
בשבוע שעבר, בערב יום העצמאות, יצא לי לעבור דרך התחנה המרכזית בת"א. התחנה המרכזית היא הציר המרכזי אל לב מרכז הבילויים העולמי , וככזו, היית מצפה לראות בה יותר ישראלים. אבל לא, ביום הזיכרון וערב יום העצמאות, לא היו בה ישראלים מלבדי. אז כן, אני יודעת, זה לא כזה מפתיע, אבל זה גרם לי לחשוב על ישראל הזו שלנו, ועל עצמי, כיוצרת בתוך המקום הזה.
כידוע, ישראל היא לא המקום הכי קל בעולם ליצור בו (ואני לא הולכת להכנס לפרטים כרגע). אבל מצד שני, האלטרנטיבות המדהימות שיוצרים מקומיים מייצרים לעצמם ממש מחממת את הלב. כי מהי קואליציה בלי אופוזיציה? מהו המיינסטרים בלי אלטרנטיבה? ואיך זה בא לידי ביטוי באמנות? להמשך קריאה »
אפר 11 2010
…"אנשים אומרים שידע הוא כוח. ככל שרב הידע, כן רב הכוח. נניח שהיית יודע את המספרים המנצחים בלוטו, את כולם. לא מנחש אותם או חולם אותם, אלא ממש יודע אותם. מה היית עושה? היית רץ לדוכן הפיס, זה מה שהיית עושה. היית מסמן את המספרים על גבי הטופס. והיית זוכה. להמשך קריאה »
אפר 06 2010
זיכרון גורלי של שוד האהבה. החיים יפים. פילים בקנה בתעשיית הנשק הישראלית. יחסים מסוכנים. ראיון זוגי לוהט. נח. אני ישן רק ארבע שעות בלילה. יופי. 100 ₪ הנחה. עשית? מדי פעם. צברו חדשים. מהר יותר. נו. להמשך קריאה »
מרץ 28 2010
מתוך: http://theinspirationroom.com/daily/2008/ogawa-massage-dough-experience/
זה לא סוד, שאני אוהבת להשתמש בעבודות שלי בחומרים לא שגרתיים. לכן החלטתי, לכבוד פסח, להביא לכם מתכון שווה במיוחד וכשר במיוחד, לבצק מלח פסחי. להמשך קריאה »