זה לא אני, זה המצב!

מהי התחלה? עבור האמנים המציגים בתערוכה, המילה התחלה מסמלת מגוון רחב של תחושות. להמשך קריאה »

בימים אלה, מוצגת תערוכתו הצבעונית והמרתקת של אייל רדבינוביץ', "24/7 – פוטוריזם עכשווי" בגלריה פרימה בת"א (כן נכון, יש לי חולשה לדברים יפים וצבעוניים, אבל נו.. תגידו שהצילומים האלה לא עושים לכם חשק..).

השבוע, אני גאה להציג בפניכם טקסט מקסים שכתב אייל, במיוחד עבורכם.

את הטקסט מלווה בצילומים היפהפיים של גיל לביא, שצולמו לכבוד התערוכה. להמשך קריאה »

תגיות: אייל רדבינוביץ', אמנות ישראלית, פוטוריזם, ציור

בשבוע וקצת האחרונים עושה רושם שהטבע עובד שעות נוספות, כדי להוכיח לנו כמה הוא גדול ואנחנו קטנים. זה התחיל לפני שבוע עם השריפה האיומה (שאולי התחילה בתור טעות אנושית מטופשת, אבל המשיכה.. טוב, נו, גם בגלל טעות אנושית מטופשת..), והמשיך עם הגשם/ברד שלא מפסיקים לרדת כבר יומיים. אבל אנחנו לא צריכים תזכורות לכמה שאנחנו קטנים מול הטבע להמשך קריאה »

מתוך: http://scienceblogs.com/startswithabang/2010/11/gimme_an_m_how_the_higgs_gives.php

חג השמן הגיע, ובשעה טובה הגיע הזמן להתחיל לחגוג אותו. לא יודעת מה קורה אצלכם בשכונה, אבל אצלי, אין בית (או בית קפה) שלא מפיץ ריחות מטוגנים. ואם כולם מטגנים מסביב, שאני לא אביא לכם מתכון להכנת צבעי שמן בבית?? להמשך קריאה »

עגל הזהב, ליאור שטיינר

"את רואה את זה? זה החלום האמיתי!" אמרה לי ליאור שטיינר כשנכנסנו לסטודיו המואר והמרווח שלה, הממוקם מאחורי גלריה 121.

הגלריה נפתחה לפני כחודשיים, עם אירועי "אוהבים אמנות". היוזמה היא בחסות "סטאר סייקל" אופנועים, ומטרתה ליצור מקום לפעילות אמנותית, פרויקטים ותערוכות עם אמנים צעירים וותיקים במפגשי תרבות. נפגשתי בגלריה עם ליאור שטיינר, אמנית ומנהלת הגלריה, ועם גילית פישר, אמנית, לראיון דו לשוני, לכבוד תערוכתן המוצגת כרגע במקום. להמשך קריאה »

תגיות: אמנות ישראלית, גילית פישר, גלריה 121, ליאור שטיינר

…"אתה זוכר מתי העולם נעשה אדום כולו דרך חתיכת זכוכית, ואת הצבע של הפרח? זכרתי זאת יפה. קיימנו שיחות על אור מוקרן ואור מוחזר: למדנו כי האור מקבל את צבעה של הזכוכית שדרכה הוקרן; כי צבעו של הפרח הצהוב תאם את האור המוחזר … הסברתי לאנה כי הפרח הצהוב ספג אל תוכו את כל שבעת הצבעים –  זולת הצהוב, שאותו החזיר לעין המסתכל. אנה עיכלה פרור מידע זה, ולאחר רגע של שתיקה חזרה אלי: אה! אז הצהוב הוא הצבע שהפרח לא רוצה אותו! ולאחר דומיה קלה: אם ככה, הצבעים האמיתיים שלו הם אלה שהוא כן רוצה אותם. לא יכולתי להתווכח על אמיתותו של טיעון זה, שהרי כיצד לכל הרוחות אפשר לדעת מה באמת רוצה הפרח?"… להמשך קריאה »

תגיות: טור אורח, צילום

לבשתי בגדים ירוקים, ענדתי תכשיטים תואמים, אפילו מרחתי לק ירוק על כל ציפורן, והייתי מוכנה. למשחק הכדורגל הראשון שלי ever. להמשך קריאה »

…"אני רוצה להיות אמן.

זה מה שעניתי ללא היסוס בבית הספר היסודי, כשהמורה שאלה: "מהי שאיפתך לחיים?" להמשך קריאה »

שמתם לב פעם, שאנשים ממש אוהבים את המופשט שלהם, אבל רק אם הוא בריקוד? משום מה, כשזה מגיע לציור, הקהל הרחב קצת יותר ביקורתי. אני תוהה למה. ז"א, באמת למה? מה יש באמנות הפלאסטית, שגורם לאנשים לבהות רגע תוך כיווץ הגבות, ומילמול חרישי של המשפט "אני לא מבין את זה"? מה יש באמנות הפלאסטית שגורם לאנשים להרגיש שאת זה הם חייבים להבין ולא להרגיש? ועוד משהו, איך זה שהם מבינים את זה בצורה כה אינטואיטיבית בריקוד דווקא?? אני מודה, זה נשגב מבינתי.

להמשך קריאה »

לפני כשבועיים, פתחתי בבלוג פינה חדשה, המיועדת לאמנים אורחים.

השבוע, אני גאה להציג בפניכם את האמן הירושלמי הוותיק, דוד רקיע.

רקיע נולד  בשנת 1928 בווינה, ועלה לארץ בשנת 1938. הוא החל את לימודיו אצל הצייר מרדכי ארדון ולאחר מכן המשיך ללמוד ציור ב"בצלאל". כשסיים את לימודיו, נסע לפריז שם למד באקדמיה "Beaux Arts" לאמנויות יפות. הוא חזר לארץ, לירושלים, בשנת 1960, כאן הוא ממשיך ליצור ולהציג עד היום.

אז ללא שהיות מיותרות, דוד רקיע:

—-

להמשך קריאה »

תגיות: אמנות, אמנות ישראלית, דוד רקיע, טור אורח, ציור