אוג
31
2014
אסנת רייזמן_דיוקן עצמי מול כן, 2013, שמן על בד
לאורך כשנה נפגשתי בסטודיו של אסנת רייזמן לשיחות ארוכות ואינטימיות ואלה מתועדות בטקסט זה. זו הבמה האישית והפרטית שלה בפעם הראשונה. הביוגרפיה האישית של אסנת והקשרים המשפחתיים הנחו את התנהלותה בשדה האמנות והעמידו את חיי היצירה שלה לצידו של אביה הצייר אורי רייזמן.
השיחות האישיות והגלויות הללו מצליחות לחשוף זוויות בלתי מוכרות של הרקע ליצירות ושופכות אור על מקורות השראה והמחשבה מעוררות ההזדהות והאמפטיה. אסנת בוחנת את חייה ואת חיי היצירה שלה בגלוי ומתוך ניסיון להבין את מקורות ההשראה והחשיבה האמנותית וכיצד אלה דוחפים ומעודדים את חקר האמנות עבורה.
♥♥♥♥ להמשך קריאה »
אוג
12
2014
טל גרנות, מתוך Ynet
♥♥♥♥
התקופה האחרונה לא הייתה קלה, לא קלה בכלל, וזה בכלל לא משנה מה דעתכם על המצב, או על איזה צד של הקשת הפוליטית אתם נמצאים. ולצערי, עולם האמנות, כעולם שמתקיים בד"כ בשולי התרבות בארץ "כי מה זה אמנות מול חיים של אנשים?" – נפגע מזה מאוד. אז נכון, פה ושם היו יוזמות התנדבותיות מאוד יפות ומחממות לב שכמעט גרמו לי לשכוח את כל הרוע ש"צוק איתן" הוציא מאנשים, אבל הי, עכשיו חוזרים לאט לאט לחיים (אמרנו הפסקת אש, לא?..), ותוך חודש – גג חודשיים, נפסיק לקפוץ מרעשים של אופנוע מאיץ או אמבולנס דוהר, ונחזור, לאט לאט, לשגרה. ומה יקרה בשגרה הזו? זה כבר תלוי בכם..
הנה כמה אירועים ופתיחות שייכולים לעזור לכם לצבוע חזרה את החיים:
♥♥♥♥ להמשך קריאה »
יול
03
2014
♥♥♥♥
אלישבע לוי
אלישבע לוי
להמשך קריאה »
יונ
19
2014
מרינה גרצ'אניק
…"יש כאלה (ואני בתוכם), שהסביבה, סוג הסצינה והאווירה, משפיעים על בחירת טכניקת הרישום. למשל רישום אנשים בפעולה – ילדים משחקים, עוברים ושבים בפארק וכו', יותר קל לעשות עם כלי אחד – עט מכחול, מרקר או עיפרון. בדרך כלל, סביבה משלבת דברים דינמיים וסטטיים. אני אוהבת להתחיל את העבודה ממאסות גדולות שלא זזות, לסמן את הטריטוריה ולחכות שמשהו מעניין יקרה. ברגע שיש התרחשות מעניינת בפריים – אפשר מהר להוסיף אותה ל"במה" המוכנה. פיתחתי לי טכניקה של עבודה עם צבעי מים ועפרונות צבעוניים נמסים במים, בה אני מתחילה מכתמים ולא מקווים ומתקדמת בשכבות של כתם-קו – מה שמאפשר חופש, דינמיות, ו"מקום לטעויות"… "
(מרינה גרצ'אניק, מאיירת ומעצבת, כתבת בארגון Urban Sketchers, העולמי ומרכזת הסניף הישראלי, בראיון המקסים הזה שממש עושה חשק לצאת ולרשום)
♥♥♥♥
גוני חרל"פ, צילום: יובל חי
גוני חרל"פ, צילום: יובל חי
משפך, להמשך קריאה »
מאי
08
2014
מאירה גרוסינגר
להמשך קריאה »
מרץ
20
2014
נטליה זורבוב
…" טיבה של כתיבה: בלימודי התואר הראשון במכללות לעיצוב, לפחות באחת מהן, מלמדים את הסטודנטים כתיבה אקדמית. ההנחיות הנוגעות לעימוד הגרפי מציגות פער משמעותי בין הכתיבה האקדמית השמרנית לבין ההיגיון העיצובי שלומדים בשיעורי הטיפוגרפיה. כך, למשל, האקדמיה שבויה בפונט "דוד", או "אריאל" בגודל 12 נקודות וברווח כפול בין השורות. ההזחה בתחילת פסקה מחייבת 4 תווים, או בשפה האקדמית "כניסה של ארבעה מרווחים".
ההנחיה המחמירה ביותר נוגעת לציטוטים המופיעים בגוף הכתיבה העיונית, ועל כן מחויב הסטודנט להקפיד על ציון מראה מקום כהערה. עליו למספר את ההערות, למקם אותן בדיוק בהתאם להוראות המחייבות ולאפיין את ההפניה למקור במספר צורות גרפיות שאסור לטעות בהן.
הסטודנטים לומדים בבית הספר הגבוה לעיצוב, שכשמדובר בפרטי יצירה עיצובית/אמנותית/עיונית, "מבחינה אתית אין להשתמש ברעיון שאול מבלי לציין את מקורו." הנחיה זאת מיוחסת גם "מבחינה מתודית, לצורך ביסוס טענת כותב העבודה". אחת ההנחיות אומרת ש"כאשר המקור הוא אתר אינטרנט, יש להעתיק את שם האתר ובסוגריים לציין חודש ושנה בהם הוא נצפה."
לנוכח ההנחיות האקדמיות הללו, נשאלת השאלה להמשך קריאה »
פבר
20
2014
עלמה יצחקי – מתים מבפנים
…"נשאלתי על הרלוונטיות של יצירה שאיננה נחשפת בעזרת המדיה, יצירה שלא מוצגת בחוץ, שנעלמת מהכלל. נאמר לי שזה קשה לכתוב למגירה, לנגן למרתף, לצייר לארגז המצעים.
אנחנו חיים בחברה שמקדשת את החשוף. מוקירה את המתאבדים הדרמטיים, ולא את טהרי הלב.
בעיניי יצירה כנה היא ערך. ועל הכנות הזאת יש לשמור בכל משמר.. כן, גם במחיר אנונימיות. אני מביט החוצה ורואה זיוף זיוף ועוד זיוף. והכל מרהיב ומוצלח ולרוב חמוש בתארים והגדרות שלא מוסיפות דבר.
אנחנו חיים בחברה שבה יכולת ביקורתית ירודה היא ערך. עולם כזה לא בהכרח יכול או ראוי להיות חשוף ליצירה כנה.
בתי ספר לאמנות מלמדים אותנו איך לחשוב כמו מישהו או לעשות כמו משהו. מה שמוצג בגלריות הוא לרוב פסולת פוליטית קלת דעת. הכל נראה נשמע ומריח כמו כרטיס ביקור חנפני. תולעת מגוחכת שמזינה את עצמה בריר דביק שהיה היה פעם הדבר האמיתי, הדבר היחיד, רגע פרטי של ילד\ה חולמני\ת."… (Yuval Barel)
♥♥♥♥ להמשך קריאה »
פבר
06
2014
מיקי כרמי
…"שיטה ובעלי שליטה … אדם נולד לתוך מציאות בה עובדים בכדי לייצר כסף. הוא מרוויח סכום מסוים. על פי חוק הוא נדרש לשלם מס על הכנסה זו. הפקיד שאחראי על גביית המס מקבל משכורת מה"מדינה" – קבוצת אנשים שמרוויחה כסף מאנשים אחרים שמרוויחים כסף, ומהכסף הזה משלמת משכורת לאותו פקיד, כך שיוצא שכשאתה משלם מס הכנסה, אתה בעצם משלם לאדם אחר לקחת ממך כסף ולהעביר אותו לאותם קבוצת אנשים שקבעה חוק שבו עלייך לשלם להם את המשכורת שלהם. אל דאגה. אם לא תשלם להם בכסף, תשלם להם ברכוש או בנפש, תלוי מה יהיה מצב רוחם של המעקלים באותו יום. חלקי חילוף לגוף שלך כבר מוכנים בבית החולים הקרוב למקום מגוריך. אם אין ברשותך כסף, תמיד תוכל ללכת לעבוד, להרוויח כסף ולשלם באמצעותו משכורת של מישהו אחר, שאגב שכח למסור תודה על זה שמימנת לו דירת פאר בקו הרקיע, נהג צמוד, עוזרת, מטפלת, ארוחות, טיסות, ביטוח, פנסיה לכל החיים ומקום משכב בחלקת גדולי האומה, בכל זאת ,צריך גם לנוח מידי פ להמשך קריאה »
