מרץ 22 2010

שומדבר ועוד קצת

Chris Jordan

וואו. זה היה יום ארוך. יום ארוך, שהסתיים רק בבוקר שאחרי (כאילו לא מספיק שגנבו לי את הסלולרי בשבוע שעבר..). ניסיתי לחייך ולהישאר אופטימית, כשפתאום באמצע הדרך הביתה התחיל לרדת גשם. לא הצלחתי להתאפק ושרתי לעצמי   "I'm singing in the rain"  . למזלי היה מוקדם למדי, ככה שמלבד השומר בAMPM   ("גשם, הא?", הוא אמר), לא היה מי שישמע אותי שרה.

"חייבת להיות לזה סיבה", מלמלתי לעצמי בלב כמה פעמים, בנסיון נואש להגיע לאיזושהי תובנה שתסביר למה יצאתי לעבודה באור וחזרתי הביתה באור אחר. אבל התובנה לא הגיעה. הפעם, לא הצלחתי לראות את הדברים באור אחר.. להמשך קריאה »

9 תגובות

מרץ 16 2010

כשאמנות ואומנות נפגשים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה גיליתי שיש בכלל הבדל בין אמנות לאומנות. זה היה במסגרת איזו עבודה שעשיתי לבצפר. הלכתי לספרייה לבדוק את העניין (זוכרים שפעם היינו עושים את זה במקום פשוט לבדוק בגוגל?), ואני נשבעת שכל הדרך הייתי בטוחה שהמורה קצת הסתלבטה עלינו כשהיא ביקשה מאיתנו לבדוק את העניין. להמשך קריאה »

5 תגובות

מרץ 08 2010

האביב כבר כאן

האביב כבר כאן

שמתם לב שהימים התארכו? אישית, אני חושבת שזה ממש מרגש. זה אומר (כאילו שהחום לא אמר את זה קודם..) שהאביב כבר כמעט כאן. בימים האחרונים, כשחזרתי מהעבודה, יצא לי אפילו להריח יסמין פורח. קראתי פעם תאוריה שאמרה, שאם נולדת בקיץ, תאהב את הקיץ. אם נולדת בחורף, תאהב את החורף. ואני, אוהבת את האביב. יש משהו ממש כיפי בעולם שנפתח בעונה הזו, פורח בתקופה הזו. כמעט כאילו אפשר להריח באוויר את הפוטנציאל להתחלות חדשות, למימוש של כל מה שעבדנו עבורו כל החורף. מרגש ממש. תגידו שלא, ותתכוונו לזה. להמשך קריאה »

2 תגובות

פבר 28 2010

יניב יור, ראיון. על קצוות אורבניים ורגליים קרות.

צילום: יניב יור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל מי שהסתובב בחצי השנה האחרונה ברחוב שושן בירושלים בימי שישי, חזה בעירוב מעניין של אמנים ומופעי רחוב, שפעלו תחת הכותרת "קצוות אורבניים".

…"האדם הוא יצירה של הטבע. העיר היא יצירה של האדם. כמו שחרג האדם מגבולות הטבע, חרגה העיר מגבולות האדם. השאלה שמתעוררת היא, איך משפיעים החיים בעיר על יצור אורגני כמותנו? בחיי היומיום, מתוך ריצה ברחובות בטון ואספלט, אנחנו לא נוטים לשאול את עצמנו את השאלה הזאת. אנחנו עסוקים תמיד בדברים אחרים חשובים יותר, דחופים יותר, אנושיים יותר.

"קצוות אורבנים" היא תערוכה נסיונית, שמטרתה הראשונה היא לגרום לכל אדם שעובר ברחוב לעצור ולתהות, אפילו לרגע, על מהות העיר שבה הוא חי. האם מן ההכרח שעיר תהיה דבר אפרורי ומרובע, האם נכונה ההגדרה "ג'ונגל מבטון", האם אנחנו ממשיכי דרכם של אנשי בבל מבלי משים, בנסיון להגיע עם מנופי המתכת שלנו עד לשמיים?

"קצוות אורבנים" מנסה להציג את החיבור של האמן לסביבה האורבנית ולפענח אותו. מיצירות שעוסקות בעיקר בטקסטורה ובצורניות העירונית, עד לכאלה שעוסקות באדם בתוך העיר. מיצירות בצבעים בוהקים וחזקים, עד לפסלים העשויים פסולת סביבתית חלודה. מסדרות צילום מודפסות על נייר איכותי, ועד ציור על מצע של עובש שימשיך להשתנות עם הזמן. כל אלה יוצרים קצוות שונים שהמרחב שביניהם הוא הביטוי האמנותי של העיר שבה אנו חיים"… (מתוך הקטלוג).

לקראת צאתו של קטלוג מיוחד המנציח ומסכם את האירועים ולקראת פתיחת תערוכה חדשה באוצרותו, הזמנתי את יניב יור , (ממארגני האירוע), צלם ואוצר, לראיון קצר.

 

להמשך קריאה »

17 תגובות

פבר 22 2010

פורים ונצחון המוות

מתוך: http://www.thefashionpolice.net/

אתמול בערב, כשחזרתי מהעבודה, עקב אחרי בחור ממש מפחיד. בהתחלה הוא הציע לי שוקולד (זה היה הרבה יותר מרתיע ממה שזה נשמע), וכשלא רציתי הוא המשיך ללכת אחרי למרות שהלכתי ממש ממש מהר. למזלי, ראיתי מרחוק אישה יפהפיה, גבוהה ובלונדינית, מלווה בגבר גבוה ומתולתל. האצתי צעדיי עד שהגעתי לזוג המקסים הזה. הם לא רק הסכימו לחכות איתי עד שהבחור הקריפי ייעלם, אלא התעקשו כמעט גם ללוות אותי הביתה. הסתבר שהבחורה עברה מקרה דומה כמה ימים לפני, וזוג מקסים אחר ליווה אותה לאיפה שהייתה צריכה, ככה שהיא הרגישה חובה "להחזיר טובה לעולם". להמשך קריאה »

13 תגובות

פבר 12 2010

באה מאהבה

my heart copy

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יש משהו מאוד מספק בחיטוט מציצני בתוך פייסבוק. כן כן, זה סתם משעמם ואפ'פם אין מה לעשות שם וכל זה, אבל תשמעו, אם לא הייתי מציצה מדי פעם, איך הייתי יכולה לדעת שזאתי מאורסת, זאתי כבר בהריון עם השני, ושלההוא יש ילדה גאד דאם מהממת? והכי חשוב, אם לא הייתי מסתכלת, מאיפה הייתי אמורה לדעת שכולם סביבי כ"כ מוצלחים ומאוהבים? והכי חשוב, איך הייתי אמורה לזכור שכבר וולנטיינס??? להמשך קריאה »

7 תגובות

פבר 05 2010

נתן אלקנוביץ' – תערוכת אמנות למען הועד למלחמה באיידס – חלק ב'

רח גורדון

בהמשך לפוסט Imagination – תערוכת אמנות סודית – חלק א', אני גאה להציג לכם את האמן והיוצר נתן אלקנוביץ'.

להמשך קריאה »

11 תגובות

פבר 04 2010

Imagination – תערוכת אמנות ישראלית – חלק א'

Imagination 2010 למען הוועד למלחמה באיידס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהלן כולם,

הפעם, אני רוצה לחרוג ממנהגי ולפרסם פוסט ב-2 חלקים, כדי לספר לכם על אירוע מיוחד.

האירוע המדובר נקרא "Imagination – תערוכת אמנות ישראלית 2009", בה נאספו 600 יצירות של 450 אמנים שונים, למען מטרה חשובה ומיוחדת. התערוכה, מתקיימת פעם בשנה בעשור האחרון, וכל ההכנסות ממכירת האמנות מושקעת בקידום המאבק באיידס בישראל. להמשך קריאה »

9 תגובות

ינו 31 2010

ערב רב ומארבה מכאן

דורית פוקץ

השבוע יצא לי לדבר עם בלוגר עמית על האינטרנט, או יותר נכון, על מיקומו של המרחב הוירטואלי הזה בתוך השיח האמנותי. אני טענתי שהרשת נותנת לנו אשלייה מתוקה שלעולם לא תוכל להחליף את חלל התצוגה הלבן הנכסף. הוא טען שהאלטרנטיבה קיימת אצלנו בידיים ושבעצם, העתיד כבר כאן. יש לנו אפשרויות תצוגה בלתי נגמרות, בחסות האינטרנט וזה, ואנחנו צריכים רק לצאת החוצה (או להתחבר בבית) לאפשרויות האלה, שאנחנו יכולים וחייבים ליצור לעצמנו. אני מניחה ששנינו צודקים, אבל בינינו? אני קצת יותר צודקת.. להמשך קריאה »

11 תגובות

ינו 25 2010

הושיטו את הכובע

האיטי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני כמה שבועות, ראיתי איש עם כובע בועט להומלס בקערה של הכסף. הוא עשה את זה בכוונה. ההומלס פשוט שכב שם, כדרכם של הומלסים, והאיש עם הכובע המשיך ללכת, כאילו שום דבר לא קרה. להמשך קריאה »

4 תגובות

« הקודם - הבא »