זה לא אני, זה המצב!

כשהייתי קטנה, היה לי יומן אישי, ורוד כזה, עם מפתח והכל, שהייתי כותבת בו כל פעם שהיה לי משהו לכתוב עליו. לפעמים אפילו הייתי מציירת בו איזה משהו קטנטן. אבל רוב הזמן הייתי ממציאה. אני חושבת שחשבתי בזמנו שזה הרבה יותר מעניין אם אני ממציאה לעצמי סיפורים, מאשר מספרת איזה סיפור בנאלי על מה שקרה לי או על מה שרציתי שיקרה באותו היום בביה"ס.

עם השנים, היומן התחלף בסקצ'בוק.

עם השנים, הסקצ'בוק השתדרג לבלוג.

והבלוג.. גדל והתפתח למשהו חדש, שאני עדיין מנסה להגדיר לעצמי מהו.

ואתם יודעים למה שמתי לב? שככל שהבלוג גדל, ככה התחלתי לשמור יותר ויותר דברים בבטן. כן כן, למרבה האירוניה, ככל שהפלטפורמה שהייתה לי לספר בה דברים הלכה והתרחבה, ככה הפסקתי לשתף במה שבאמת עובר לי בראש. זה כאילו שככל שיש לי יותר דברים לספר עליהם, ככה אני מספרת פחות באופן יחסי. זה נשמע מוזר? אולי. זה מרגיש טיפה מוזר. טוב, בעצם.. אולי זה לא מדויק להגיד שהפסקתי לספר, אבל היום אני בהחלט משתפת פחות מאשר שיתפתי לפני שנה.

מצד שני, אני מציירת היום יותר מאשר ציירתי לפני שנה, ככה שאני מניחה שזה לטובה.

מה יקרה בעוד שנה? את זה רק הזמן יוכל לספר..

ובינתיים? הסקצ'בוק שלי מתמלא…

——

בסופ"ש האחרון, התקיימה תערוכת מכירה בקונטיינר ביפו. זו הייתה תערוכת המכירה הראשונה של המיזם החדש – The Vagabundas, שאצרו את התערוכה יחד עם יעל רכטר. התערוכה התמקדה בעבודות מתוך "ספר העבודות והמחשבות" של האמן – רישומים, איורים, תהליכי מחשבה, מחקר וטקסטים נלווים, שמהווים בעינינו עבודות אמנות כשלעצמן – לעיתים אף מסקרנות יותר מהמוצר המוגמר. התערוכה מנסה לתפוס רעיון לפני שהוא הופך לצורה, ומציעה הצצה מסעירה וחד-פעמית אל תוך ראשיהם של אמנים ויוצרים מרתקים.

התערוכה התקיימה 3 ימים בלבד, אבל המארגנים הבטיחו שזו רק יוזמה ראשונה מני רבות. ולמה אני מספרת לכם על זה אם זה כבר התקיים? כי יש משהו בנושא הזה, שלא יוצא לי מהראש בזמן האחרון.

——

בימים אלו מתקיים בחדר הפרויקטים של זומר התערוכה "אפשרות של ספר". בתערוכה מתקיימת סדנה ליצירת ספרי אמן. ספר אמן הוא ספר שנעשה ע"י אמן, שאינו קטלוג או סיכום רטרוספקטיבי על עבודותו. ספר אמן הוא יצירת אמנות בפני עצמה, החריגה באופן יצורה, הפצתה וצריכתה.

שישה אמנים צעירים, המשתייכים לדור הצעיר של האמנות הישראלית בת זמננו, נבחרו לקחת חלק בפרויקט. האמנים, שי איגנץ, גיא גולדשטיין, ניר הראל, שי יחזקאלי, רועי קופר ואלונה רודה, יבחנו במהלך התצוגה החיה את אופיו ומעמדו של הספר כעבודת אמנות (Book Art), כאשר בחדר הפרויקטים של גלריה זומר תוקם תחנה פעילה ומאובזרת לייצור ספרים, באמצעות מפגשים עם אמנים שונים.

התחנה פתוחה במשך שעות פעילות הגלריה ותכיל עמדות עבודה ממוחשבות שיתופעלו על ידי מעצבים צעירים, כולם סטודנטים מצטיינים מהמכון הטכנולוגי בחולון ואמנים המעוניינים להשתמש בשירותי התחנה אף הוזמנו לקחת חלק בתהליך שיהיה כולו פתוח לציבור.

לצורך הפרוייקט, תרמה חברת אפסון ישראל, הרואה חשיבות רבה בתמיכה באמנות וביצירה המקומית, מדפסות המהוות את ה"מילה האחרונה" בהדפסת יצירות אמנות. "רצינו להציג ולעודד את ייצורם של ספרים הנעשים על ידי אמנים, שאינם קטלוגים או סיכום רטרוספקטיבי של עבודתם", אומר אריה רוזן, מחברת Culture Department, מפיק הפרוייקט.

"הספר, בניגוד לסוגי מדיה אחרים, מזמין מגע אישי וקירבה. הוא עוקף את חווית האמנות המסורתית על ידי שינוי מימד החלל והזמן רבים ולעיתים קרובות הוא מניח מראש את היותו עותק אחד מני רבים".

אוצרי התערוכה הם לאה אביר ורן קסמי אילן והפרוייקט כולו נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה לתקשורת חזותית של המכון הטכנולוגי, חולון ובתמיכת איידיגיטל, ע.ר הדפסות בע"מ, עמוס שוקן – הארץ ויאיר דורם.

נעילה – 26/2/211

——

מעוניינים להפיק קטלוג?

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות הוקמה לפני עשור, ובאמצעותה מפעל הפיס מקצה משאבים נכבדים, המאפשרים לאלפי אמנים ולמאות פרויקטים ויוזמות תרבותיות להתממש, להיחשף ולהגיע לקהל רחב ומגוון בכל רחבי הארץ. מועצת הפיס לתרבות ולאמנות הפכה בעקבות פעילותה לאחד הגופים העיקריים לקידום התרבות והאמנות בישראל.

כעת פורסמו קריטריונים לתמיכה באמנות חזותית, מתוך תקציב שעומד השנה על 1,695,000 ש"ח. התמיכה תינתן לאמנים המפיקים קטלוגים לתערוכות, למחקר חדש בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב בישראל, לתמיכה בהפקת קטלוגים של אמנים מהמגזר הערבי, ולתמיכה בהצגת תערוכות של אמנים מהמגזר הערבי.

את הפרטים המלאים תוכלו למצוא באתר.