זה לא אני, זה המצב!

הרעיון לספר הקומיקס "גאיה וחסן מציירים את המהפכה" נולד בקיץ 2011  בשעה שגאיה הדר לבלאנק וחסן אבו שמיס עזרו לי לצייר סולוגנים על "אוהל מועד" אוהל המחאה של המאהל הערבי יהודי ביפו.

כתב היד שלהם העיד על יכולת איור טובה. חסן (בן 13) הגיע למאהל עם  הוריו  (שניהם עובדים) ושני אחיו הקטנים לאחר שהמשפחה לא יכלה יותר לממן דירה ביפו בגלל עליית המחירים.  גאיה בת (11) הגיעה למאהל עם אימא לאחר שהאם הכירה תושב מקומי לו יש  פיסת אדמה קטנה התפוסה על ידי פולשים.

הספר נוצר בתקופת "פוסט המאהלים" כאשר מאהל יפו היה היחידי שנשאר בתל אביב ושבועות שקדמו לפינויו. הספר הוא דקומנטרי ברובו  ונוצר במקביל להתרחשויות . חסן בונה סוכה במאהל עם חבריו  – למחרת הוא מצייר זאת ואנו מייצרים סיפור סביב הדבר. גאיה  נזרקת לרחוב על הורים מאהל שפונה, גאיה מנסה (למרות הקושי הרב) לצייר זאת  ברגע ששוב יש לה מקום להניח את הדף.

הספר שרובו מתרכז במחאת האוהלים מנקודת המבט שלהם, ומתאר את חייהם במאהל ופינויים, מכיל גם מספר סיפורי משנה: את תחילת המחאה ברוטשילד, את תנועות המחאה בארצות אחרות,  את סיפורו של "גוש הפריפריה" והמאבק על דיור ציבורי, חלומות של גאיה וחסן, הסברים למצב שהצמיח את המחאה ועוד…

כל סיפור משנה שכזה קיבל ביטוי גראפי שונה במעט.

הפרויקט מוצג בגלריית הנוער  של תל אביב-יפו כי מצוקת דיור ועוני היא חלק ממשי וכואב בחייהם של  כשליש מהילדים בישראל. הפרויקט מוצג לאחר שבפתיחת הגלריה אחד מפעילי המחאה החברתית פתח בצעקות במחאה על חוסר הצדק "לאמנות יש בית ולאנשים אין". הוא הושתק ונזרק מהמקום על ידי שומרי ראש העירייה.

השבוע קבע השופט חשין  כי "אוהל הוא כלי מחאה לגיטימי". לא יתכן לשלול את ניראות המחאה. לא יתכן גם לצנזר את המצוקה והסבל על ידי הוצאתם מהמרחב הציבורי .  הדבר דורש תיקון.

מטרת תערוכה זו היא להחזיר למרחב הציבורי העירוני ניראות זו באמצעים, שלא כמו הצעקה,  קצת יותר קשה להוציא מהגלריה.

— 

"גאיה וחסן  מציירים את המחאה"  בתערוכה "פתרונים" , גלרייה נוזהא, יפו 

פתיחה: יום שישי, ה 2 למרץ, 13:00

מרכז למנהיגות, רחוב נחל שורק 1

שעות פתיחה: ראשון – חמישי 12:00 – 20:00

אוצרת: הדס קידר

אמנים: גיל מועלם דורון, גאיה הדר לבלאנק, חסן אבו שמיס 

——-

גאיה (שעבודותיה יוצגו בגלריה נוזהא – ראו לעיל) והוריה שעדיין הינם חסרי בית יהפכו מייצג אנושי בגלריית בית העם בשדרות רוטשילד.  כמייצג אמנות של חוסר ברירה, הם יגורו בגלריית בית העם , בו ניתן לצפות בשיגרת חייהם, לשתות כוס תה חם,  ולשוחח. ניתן יהיה גם להצטלם עם בני המשפחה ולקנות העתקים של עבודות האמנות. במהלך השבוע יאורגנו אירועים שונים סביב התערוכה. ההצבה של המשפחה כאוביקט אמנות בבית העם אינה פשוטה ומעלה שאלות קשות חלקם הועלו כבר בעבר בנוגע לעיסוק בקהילות מוחלשות והעבודה עימם; שאלות בנוגע לתפקידה של האמנות, שאלות על טיבה של אמנות מעורבת או אמנות חברתית/פוליטית, שאלות לגבי ניצול ואובדן הפרטיות ו"הבית" של קבוצות אוכלוסיה שלמות, ושאלות נוקבת לגבי מצב החברה בישראל כיום. למרות הבעתיות המודעת של עבודת אמנות מסוג זה יודגש כי נכון למצב כיום הדרך היחידה שגאיה והוריה לא ימצאו את עצמם ברחוב היתה להיהפך למייצג אמנותי.

—

משפחת העם: משפחה חסרת בית תהפך למייצג אמנות בבית העם

פתיחה: יום חמישי ה 1 למרץ, 18:00-24:00

בית העם, שדרות רוטשילד 69 (קומת קרקע)

שעות פתיחה: ראשון עד שבת, 12:00 – 22:00 

תאריכים: 1 למרץ עד ה 8 למרץ. 

אוצר: גיל מועלם דורון

אמנים: גאיה, יפעת, נביל (בום, וסילן, צביה)