זה לא אני, זה המצב!

 

התמונה לקוחה מכאן 

עולה בדעתי כי אמנות יכולה להיות טובה, לא טובה או שונה, ולא משנה איזה שם תואר נעניק לה עלינו לקרוא לה אמנות, כי אמנות לא טובה היא עדיין אמנות, כפי שרגש לא טוב הוא עדיין רגש

(מרסל דושן, תרגום חופשי)

♥♥♥

 

מְמוֹלֶֽלֶת, שלוש אמניות המנסות ללכוד רגע שעבר ואת מה שהיה חשוב בו. כדי לשמר זמן, מקום (וארץ ישראל חשובה בתוך זה), וכשהן 'ממוללות' הן מבקשות כל אחת בדרכה את "המשהו הזה". נורית גור לביא מציגה כשישים צלחות מטבח לבנות ועגולות שעל כל אחת ציירה בכחול או בשחור פרח בציון שמו המדויק ולעיתים גם התאריך שבו נקטף. נעה רז מלמד בונה מיצב מרובה פריטים מהרצפה ועד התקרה – מצבור של רהיטים ישנים, בעיקר מגירות פעורות, שמצאה זרוקים ברחוב מגוריה. בתוכם היא משלבת אובייקטים שהיא בונה, מוצאת ומייצרת. נעמי שניידר מציגה שלושה בלוקים שבהם העתיקה בכחול באופן חפשי איורים מתוך אנציקלופדיות ומגדירים ישנים, ציפורים ובעלי חיים אופייניים לנוף המקומי או פרטים מתוך המסורת היהודית. לכך מצטרף עצם מעשה האמנות, כמו שעולה בקטע משירה של מאיה בז'רנו – "לצייר פרחים" אותו הקדישה לנורית גור-לביא:

…"כִּי הַעֲבָרָתָם שֶׁל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה לַבַּד

הִצִּילָה אוֹתָם מִן הַהֶרֶג, הַכִּעוּר, הַגַּסּוּת וְהָרֹעַ.

לְרֶגַע הֵם נִרְאוּ לִי פְּלִיטִים יְקָרִים בְּמַעֲצָר,

פְּרָחִים שֶׁהֻבְרְחוּ וְעָבְרוּ אֶת הַגְּבוּל בְּהַצְלָחָה."

(מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)

נורית גור לביא (קרני), נעה רז מלמד, נעמי שניידר

אוצרת: יעל קיני

גלריה הקיבוץ

דב הוז 25, תל-אביב 

1.2.2013-1.3.2013                

*באופן מיוחד בתערוכה זו הגלריה תהיה פתוחה גם בשבתות בין השעות 11:00-14:00

♥♥♥

 

פול גז בניוטרל, תערוכה המעלה שאלות לגבי תפקידה של האמנות בעידן ובמקום בו האמנות נדחקה לשולי החברה ונתפשת כתחום אליטיסטי, סגור ומנותק מהחברה. לעיסוק ברוח אין לגיטימציה של מקצוע אמיתי, זהו תחום לא רווחי וכמעט ואין לא קהל. הקידמה הרוחנית היא בלתי מדידה ולכן בעולם המכוון לייצור תועלתני תפקידו של העיסוק ברוח מוטל בספק ונאלץ להצדיק את קיומו. יתכן שלאמנות אין תפקיד חברתי אולם אם כן, ותפקידה של האמנות הוא ביטוי עצמי או תרגיל אינטלקטואלי, יש לשאול מה הטעם להציג אותה, האם לא מספיק ליצור למגירה? נדמה שהצורך להציג מצביע בכל זאת על צורך חברתי- קהילתי באישור ובהזדהות, במפלט מן הבדידות.

המצב הפוסט מודרני והאינטרנטי ממקמים את פעולת הביטוי העצמי בתור נקודה מזערית המפוזרת בין כל האחרות ומעלה שאלות על הצורך בתמיכה ציבורית ברעיונות (קהל, רייטינג, לייקים), על הבדידות שניתן למצוא במצב הנרקסיסטי, על חשיבותו של הסיפוק העצמי ועל חשיבותה של תחושת מטרה. התערוכה תשאף לייצר תמונה מעורבת של פתרונות לבעיית הלגיטימציה לעסוק באמנות. זאת דרך תחושת חיפוש בתוך מרחב לא מוגדר של תכלית אמנותית.

מציגים: אורי הולבן, שחר פרדי כסלו, הילה לביב, דנה לוי ושחר מרקוס, ורד נסים, טל נסים

אוצרת:  נוגה דוידסון

Rawart Gallery

14.2.2013-30.3.2013

www.rawart-gallery.com 

♥♥♥

 

איים מלאכותיים, עבודות מתייחסות להתערבות עירונית אורבאנית בנוף טבעי, אובייקטים הקיימים במרחב העירוני (עמודי חשמל,שילוט ועוד) הנמצאים במרחב העירוני ופתאום צצים באמצע נוף או טבע טבעי ושוברים את ההרמוניה. נוכחותו של האובייקט העירוני במרחב הטבעי יוצר מערך חדש וגורם לצופה להסתכל בצורה אחרת על הנוף. מצד שני העבודות בתערוכה מציגות גם איים של טבע ששתולים בתוך המרחב העירוני – אורבאני כמו עץ ענק שנטוע באמצע אי תנועה, חתולי רחוב שנראים כגורי אריות על המדרכה , עץ עשוי ברזל השתול בתוך אבן , ועוד.

מציגים: דיויד ריב, מירב הימן, שיר שבדרון, רועי מרדכי, שירה גפשטיין מושקוביץ, אורית ישי, הדס רשף, גילית פישר, ניהאד דביט, ניר סגל, אלכס אברהם, דיויד גוס, נועה תבורי

אוצר: שחר מרקוס

גלריה עירוני רמלה

פתיחה: 27.01.2013

♥♥♥

הספנתעיר, חמישה אמנים הפועלים במדיומים שונים, שניסו במשך חמישה חודשים לחבור לדרך משותפת אחת, ללא הגדרות שנקבעו מראש. האמנים ביקשו למצוא ערות חדשה בפרקטיקה של המעשה האמנותי והאירו מחשבות על התקהלות נושאית, על הצלחה וכישלון, על שותפות וחבירה, ועל צמצום והתרחבות.

מציגים: ענבל ניסים, מרב סבירסקי, איל פנקס, יערה צח וחיה רוקין

אוצר: כרם הלברכט

החללית בירקון שבעים

9.2.2013-21.3.2013

♥♥♥

זרקור על פיסול: זויה צ'רקסקי – עבודות ישנות לצד חדשות ממגוון שנות פעילותה. התערוכה תפתח במסגרת סדרה של תערוכות המתמקדות בפיסול, שיאפשרו מבט מעמיק על הפיסול דרך מגוון התייחסויות למדיום על ידי אמנים שונים. התערוכות יציגו מנעד רחב של טכניקות למן פסלים המשלבים חפצים מן המוכן, דרך שיטות מסורתיות של גילוף בחומר ועד יישומים עכשוויים של חומרים לא קונבנציונליים. לצידה יציגו: בועז ארד- סוסיתא, רחל קיני- גבראה, זוהר גוטסמן- סינדרום קררה (פתיחה: 28.02.12). עוד בסדרה: זרקור על פיסול: אלי גור אריה (אפריל 2013), זרקור על פיסול: שי צורים (יולי 2013).

זויה צ'רקסקי

גלריה רוזנפלד

07.02.2013-23.02.2013

♥♥♥

כי רק ציור זה לא מספיק, רן ברלב עם ציורים ורישומים מהשנה האחרונה, בהם מופיעים ומתפוגגים חללים ביתיים ומתקיים מתח בין פיגורטיביות בהירה ונוקבת לבין אניגמטיות מפתה. הסביבה הביתית המעוצבת, המוכרת, מופיעה בעבודות במצב מהורהר ומעורער, כורסא, ספרייה, כרית, וחדר שינה מצוירים באלגנטיות עיצובית ובו בעת מופרעים ומעומתים על ידי שיבושים ציוריים. בתערוכה זו ברלב מתייחס ומגיב לחלל הגלריה, גבולות הבד והנייר הופכים שרירותיים לכאורה, ומסמנים גבול עדין וחמקמק בין החיים לציור, העבודות מעוררות שאלות ומציעות תשובות על מדיום הציור, האמנות והחיים בכלל.

רן ברלב      

אוצרת: מיטל רז

גלריה 121

פתיחה: 7.2.2013

♥♥♥

…"בכל פעם שיצא לנו להעלות פוסט שמציג סמי עירום או משהו שנראה כמו עירום, פייסבוק הסירו לנו אותו. מהר מאוד הבנו שלפייסבוק יש איזה עניין לא פתור עם הגוף האנושי. אז החלטנו לערוך מעין ניסוי … כשפייסבוק הסירה את תמונת המרפק, החלטנו לעשות צילום מסך של ההודעה שלהם ולהפיץ אותה מתוך מטרה לגרום לאנשים לשאול את עצמם איזה סוג של תוכן נחשב בעיני לפוגעני? האם כל ביטוי של מיניות או הגוף האנושי מעורר בי מבוכה שאי אפשר להתגבר עליה? … יש כאן גם מידה של צביעות", מוסיף ס'. "התכנים שלנו ושל גולשים אחרים צונזרו כי הם מעוררים איזו חרדה לא ראציונלית, אבל פרסומות של הגדלת חזה או הסרת שיער למשל פייסבוק מקדמת בשמחה"…

(ס', ממנהלי עמוד הפייסבוק "Theories Of The Deep Understanding Of Things" השואפים להנגיש אמנות גבוהה, הציטוט לקוח מכאן)