ינו 19 2010
גואל מרצון?
לקראת סוף השבוע שעבר התמלאו הכותרות במעצרו של גואל רצון החשוד בשיעבוד ועבירות מין לכאורה, בתוך מסגרת התא המשפחתי המורחב שהוא הקים. בעקבות כך, אפשרה לנו התקשורת הצצה צהובה ומרתקת לתוך חיי המשפחה האלטרנטיבית הזו.
בסרטן של שלי טפירו ונסלי ברדה הוא אמר: "אני מושלם. יש לי כל התכונות, המידות והיחס שהאישה רוצה. למזלי יש לי הכל". בשנת 2000, בראיון ל"ידיעות אחרונות", טען רצון שהוא חווה התגלות. "יום אחד הנשמה שלי הופיעה בפני, והודיעה לי כי אני צדיק", הוא אמר. אותה נשימה נתנה לו, כדבריו, את המפתח לכל סודות התורה. לאחר ההתגלות הוא פתח מרכז ללימודי קבלה ובמקביל להקים את המשפחה, שכוללת היום 32 נשים ו-89 ילדים.
89 ילדים! אתם מסוגלים לדמיין את זה?? 89! ילדים! זה כמו שכבה בבית ספר!!
בשם הפתיחות והנאורות אני מנסה בימים האחרונים להבין את זה. לא מצליח לי. בשבוע האחרון, אני כל הזמן חושבת על הילדים האלה. עכשיו, שלא יהיו פה אי הבנות. אני לגמרי בעד הרחבת ההגדרה של התא המשפחתי, אבל – ואני אדגיש את המובן מאליו – זה כבר מוגזם. ילדים צריכים שיאהבו אותם. ילדים צריכים להרגיש שהם מרכז העולם. ככה בנויה הנפש האנושית. באמת. אפילו יש על זה מחקרים.
השכנים בבני ברק מספרים: "אף אחד לא באמת ידע מה קורה שם בפנים. כלפי חוץ הילדים נראו בסדר, לבושים טוב ונקיים. אבל הם לא שיחקו עם הילדים האחרים בשכונה, עם בני גילם. אפילו שלום הם לא אמרו".
על הנשים: "הן לא הביעו שום רצון להכיר או לדבר, אפילו על דברים שגרתיים ששכנים מדברים עליהם … בהתחלה עוד ניסיתי להגיד להן שלום, רק מתוך נימוס, אך הן רק השפילו את מבטן והמשיכו בדרכן".
על גואל רצון: "הוא תמיד היה מסתובב כמו מלך, וכל הנשים היו כמו המשרתות שלו. הן סחבו את המצרכים והוא התהלך לפניהן בגאווה ולא עשה כלום".
לפני יומיים בערך התראיין אחד הבנים באחת מתוכניות הבוקר. הוא ישב שם במבט מבויש ואמר שהוא לא מבין על מה כל הרעש. אבא שלו לא פושע, הוא אדם משכמו ומעלה, שדואג למשפחה שלו ולכל צרכיה. אדם משכמו ומעלה הרי לא יכול להיות פושע, הוא הסביר. אבל כשאברי גלעד שאל אותו אם הוא רואה את עצמו מקים משפחה במתכונת כזו, הוא ישר השיב בשלילה. "רק אדם כאבי יכול לנהל כזו אימפריה", הוא ענה.
היה נדמה לי, ויכול להיות שאני רק מדמיינת, שהמחשבה על תא משפחתי כ"כ גדול הרתיעה אותו. ובצדק. ואם אפילו הוא לא מצליח לדמיין את עצמו מקים במשפחה כזו בעתיד, למה אני צריכה להבין את זה בהווה? רק להבין, אפילו לא לקבל. אני מניחה שהצורך הזה להבין הוא טבעי. כי אם אני לא מבינה, זה אומר המון על המקום בו אני חיה. זה אומר המון דברים שאני מסרבת להתייחס אליהם כאל אמת. ואם אני לא היחידה שמאמינה שדברים באמת עובדים אחרת, זה סימן טוב. כי זה אומר, אולי, שדברים יכולים עוד להשתנות.
—-
בימים אלו מוצגת תערוכה מעניינת בשם "עץ/משפחה" בביתן הלנה רובינשטיין. בתערוכה משתתפים 13 אמנים, המציגים עבודות ציור, פיסול ומיצב. פער הגילאים בין המציגים הוא פער הגילים בין המציגים הוא למעלה מארבעים שנה, ומבחינה זו הם מייצגים דורות אחדים באמנות הישראלית ותפיסות אמנותיות שונות. עם זאת, העבודות עצמן הן מתקופת זמן מצומצמת – מעשר השנים האחרונות, משנת 2000 ואילך.
…" כפי שאפשר להעלות על הדעת, אכן ניתן לזהות בין העבודות דומות שנגזרת מן הזמן – ההיסטורי והאמנותי כאחד: תו של פסימיות ואלגיות. לא רק שבאחדות מהן יש דימויים ברורים של מוות, קץ, שקיעה ואלימות, גם בטקסטים שנכתבו על העבודות בתערוכה – על ידי כותבים שונים ובאופן בלתי תלוי, חוזרים ומופיעים הביטויים מוות, פורענות ופיגועים"… (מתוך אתר מוזאון ת"א).
האמנים המשתתפים בתערוכה: משה גרשוני, רפי לביא, יהודית לוין, גבריאל קלזמר, נורית דוד, יצחק ליבנה, דיתי אלמוג, גיל שחר, אליעזר זוננשיין, סיגלית לנדאו, דניאל סילבר, אנג'לה קליין, יאן טיכי, נטעלי שלוסר. אוצרת: אלן גינתון.
התערוכה תציג עד ה-10 במרץ.
זה לא אני, זה המצב!
Copyright © 2024 כל הזכויות שמורות .
"ממלכה" כמו של ואל רצון היא תא משפחתי מקובל מאוד גם היום במדינות שונות בעולם. הרתיעה שלנו ממנה היא עניין תרבותי. עם זאת, אפילו אצלנו הבינו כבר שצריך להיזהר לפני שהופכים את הילד למרכז העולם ("ילדים צריכים להרגיש שהם מרכז העולם"). זה עלול להפוך אותם למפונקים, אנטי סוציאליים ואפילו עבריינים. הילד צריך להרגיש חלק ממארג משפחתי וחברתי. לא מרכז. גם לי לא היו חברים בשכונה בילדותי כי יש לי ארבעה אחים ואחיות וזה הספיק חברתית. בקשר להערצת האב – גם בכך אני לא רואה פסול. בקיצור, עד כה הכל רכילות וניפוח עיתונאי צהוב שמטרתו עשיית כסף. ואל תגידו לי שלעיתונים איכפת מהמשפחה או מהילדים. אם נעשה מעשה פלילי, בית המשפט יטפל בו וידאג לשלם לכל אחד כגמולו.
בקשר לתערוכה "עץ/משפחה", ביקרתי בה והיא בעיקר מגוכחת בעיני. הפיסול משעמם, מיצג הקיקלופ טיפשי וסרט הג'יבריש של יאן טיכי מעורר רחמים. אם זה לא היה מוגדר כאמנות אז מותר היה להגיד את האמת: זה זבל.
יש לי פה את דילמת הביצה והתרנגולת :
האם זה שגוע(א)ל רצון ניראה לי כמו משה/ישו/גאנדלף משר הטבעות 🙂
קדם לזה שקראתי את מה שכתבת על "סגידה" לאדם הזה ,
או, שגם אם לא הייתי קורא את הטקסט עדיין הוא היה ניראה לי דמות נערצת כלשהי
מעניין…
צבי, אני חושבת שיש הבדל בין להפוך את הילד למרכז העולם, לבין לגרום לו להרגיש שייך ונוכח בעולם. זה הבדל דק בניסוח, אבל הבדל עצום בהרגשה (וזה בעצם קצת כמו מה שאתה אמרת..). עכשיו, למען הסר ספק, גמני מעריצה את האבוש שלי, ואחת החברות הכי טובות שלי היא אחותי הפיצקולינה. אני חושבת, באיזשהו מקום, שאם אתה שלם ומקבל ואוהב את עצמך בתוך המשפחה שלך, אתה גם תהיה שלם ומקובל ואהוב ונורמטיבי בעולם. בנוגע לבית המשפט שיטפל וידאג וימצה את הדין, אני יכולה רק לקוות. מצד שני, זה גם בדיוק מה שמטריד אותי.. (אם כי, מצד שלישי, יש נטייה לטפל באופן יותר חמור בתיקים "פופולריים תקשורתית"..)
שחר, קטע, זה בדיוק מה שאני חשבתי.. השם הזה, גואל רצון. האם זהו שמו מלידה? כי אם לא והוא בחר את השם בעצמו, האם הוא באמת חושב שהוא המפתח לגאולה? האם הוא באמת חושב שהנשים הללו מגיעות אליו מתוך רצון חופשי? (באחת הכתבות הוא צוטט באומרו שהוא בוחר את הנשים הכי חלשות שהוא יכל). וחוצמזה, השיער הלבן והשפם הארוך, מזכיר קצת את אלוהים ההוליוודי, לא? (בכל אופן, זה מה שהתמונה הזכירה לי כשעבדתי על הפורטרט..)
זה שלך התמונה?? מגניב, איך אני מעריכה אנשים שיודעים לצייר… ויוצא להם יפה עוד!!
ובקשר לטמבל ההוא…. מקובל איפה?? צורת המחיה הזאת?
אנשים טיפשים ועיוורים וחלשים…. יש מלא כתות כאלו
בארה"ב בעיקר… טיפשים כבר אמרתי?
ומי שחושב שאיכשהוא משהו בסיפור הזה של גועל רצון
איכשהוא בסדר
שילך להבדק אצל מישהו….ומהר!
תודה מותק 🙂
אנשים חלשים (או יותר נכון נשים חלשות), אני חושבת שזה המפתח כאן.. הקטע הוא שיש כ"כ הרבה אנשים חלשים, או אנשים שמגיעים לנק' חלשות ולא יודעים איך להתמודד איתן.
האם זה צריך להיות תפקידה של המדינה לדאוג לחלשים אלו? אני אקח לדוגמה את המקרה ההוא שהיה לפני כמה חודשים, בו המדינה פעלה לשחרורו של אזרח ישראלי שנעצר במזרח בעקבות עסקת סמים. שם היה מדובר באדם חלש שנתפס ברגע של חולשה. כאן מדובר באדם שניצל אנשים חלשים יותר ממנו.
אז מהו תפקידה של המדינה, והאם היא בכלל אמורה לדאוג לחלשים האלו?
ביגמיה מקובלת בחלקים נרחבים בעולם (לפעמים גם אשה נושאת כמה גברים). זה שאנחנו כאלה "נאורים" לא מבטל את צורות הקיום האחרות. גם ביטויי בוז לא יבטלו אותן.
בין אם ביגמיה מקובלת או לא, אני בספק אם מישהו יכול להגיד בכנות, עם יד על הלב, שהוא יכול להסתדר עם המחשבה על 32 נשים בבת אחת..