זה לא אני, זה המצב!

 

מעבר לים, מאירה גרוסינגר בפלורנטין 45. בתערוכה מיצבים המכילים דיוקנאות ודמויות לצד בעלי חיים, צמחייה וטבע מדומיין, מחומרים שרובם הם רדי מייד, שאריות תרבות שנזנחו ולוקטו, כמו חומרים רכים כגון טקסטיל, חוטים, ספוגים, תחרות, חלקי ריהוט משומשים, ברזל, ויוצרים קרעי עולמות אנושיים, פיסות מצבים קיומיים של כאב, בדידות וערגה ממוקמים בנוף ראשוני ופראי, ויוצרים מחבר מוכר וזר בו זמנית. …"במקום לא-מקום הזה, בו מתפרקות המסגרות המגוננות לכאורה של התערוכה ושל ה"אני", נפרשת דיסטופיה של פחדים, זיכרונות וכמיהות לא ממומשות"… (אירנה גורדון, מתוך טקסט התערוכה)

מעבר לים

מאירה גרוסינגר

אוצרת: גילת נדיבי

טקסט התערוכה: אירנה גורדון

פלורנטין 45

פתיחה: 8.5.14

נעילה: 7.6.14

♥♥♥♥

דיגי דקל  בגלריה הקיבוץ עם פרק ב' – תל אביב, מתוך הטרילוגיה מרחק. הטרילוגיה עוסקת בחוויית הפליט או המהגר וחלקיה נעים מן ההווה אל עברו הביוגרפי. פרק א'* בטרילוגיית ה"מרחק" עסק בחייו הנוכחיים של דקל כחבר בקיבוץ סמר, תוך ביטוי חוויית המרחק הפנימית שלו, בהיותו בו בזמן חלק מקהילת האנשים שבסמר. "פרק ב'- תל-אביב" מתרחק בזמן אל עבר מחוז ילדותו המאוחרת ובגרותו. פרק ג' יעסוק בילדותו המוקדמת בעיר יאסי שברומניה, בה לא נותר שריד לביתו ולמשפחתו, לבד אולי ממסמך נישואין של סבא וסבתא שלו.

בתערוכתו בגלריה הקיבוץ יציג דקל תצלומי שחור לבן מטופלים, אשר צולמו בתל אביב בין השנים 1994-2007. מתוך הנגטיבים שצילם אז בחר דקל היום. הוא פיתח אותם במשך השנה בעצמו בחדר החושך, ש'עבר מן העולם' מאז הצילום הצבעוני והדיגיטלי, ובדרך פרטית משלו, המשבשת במכוון את טכניקות הצילום המסורתיות. על בסיס הידע הצילומי הרב שרכש, הוא מורד ובוחר להפעיל טקטיקות ציוריות – הוא תולה לעיתים את נייר הצילום, מורח ידנית את חמרי הפיתוח ומניח להם לנזול – כך הוא מייצר משטח אקספרסיבי, שהדינאמיות שלו היא ציורית באופייה. גורם הזמן הוא עקרוני עבורו כמייצר מרחק. למרחק בין זמן ה'הצצה' (פעולת הצילום) וזמן ההדפסה הוא קורא "זמן אקטיבי". כך גם הוא קורא לזמן השהייה והעבודה הממושך בחדר החושך, עד לקיבוע של העבודה. בדרכים המיוחדות האלו יוצר דקל פער משמעותי בין ה'עין' של אז – זו המצלמת, ל'עין' של היום, המפרשת וחווה ממרחק, ומטיל כך זמן הווה על זמן עבר.

פרק ב' – תל אביב

מתוך הטרילוגיה "מרחק"

דיגי דקל 

אוצרת: יעל קיני

פרק ב' – תל אביב

מתוך הטרילוגיה מרחק

גלריה הקיבוץ

פתיחה: 8.5.14

נעילה: 6.6.14

♥♥♥♥

Kitchen Sink Drama – תמר הרפז במרכז לאמנות עכשווית (CCA). במרכז התערוכה יעמוד מיצב בשתי קומות שיצור מניפולציה על תפיסת החלל ועל קנה המידה שלו, כדי ליצור סצינת מטבח מטרידה בעלת משמעויות רבודות. הרפז תוביל את הצופה תוך משחק על הגבול שבין כאוס וסדר שתגרום לו לתהות על הרגע שבו היום יומי מאבד שיווי משקל. העבודה משלבת רעיונות מעולם הצילום והקולנוע עם אלה של המיצב. הסצנה שנגלית נדמת כהכלאה שלאזור מלחמה, ומשק הבית, והצופה נקרא לבחור נקודת מבט ביחס למציאות הנזילה.

Kitchen Sink Drama

תמר הרפז

המרכז לאמנות עכשווית (CCA)

פתיחה: 8.5.14

נעילה: 7.6.14

טריילר לתערוכה 

פייסבוק

♥♥♥♥

אינסייט, יואב חורש בפינברג פרוג'קטס. "התערוכה "אינסייט" של הצלם יואב חורש מכילה עבודות מחמש השנים האחרונות אשר צולמו באסיה, אירופה ואוסטרליה. חורש מתחקה אחר אופי התמקמות האנשים במרחב הציבורי ביחס לשכניהם, ביחס למרחב עצמו, וביחס לנקודת מבטו של הצלם. המשקל עובר מחשיבות המקום, שאותה מקנה בדרך כלל המבקר לאותו האתר, למערכת היחסים בין כל המשתנים, כולל הצלם, שבמקומו יבוא מאוחר יותר הצופה. חלק מיחסי הגומלין אינם פיסיים בלבד, אלא תרבותיים וקונספטואליים. לעיתים, אנשים נמצאים בחלל שתרבותית הוא זר להם, ואת אותו הפער או החיבור בין האדם למקום, לוכד חורש בעדשת מצלמתו." (מתוך טקסט התערוכה)

אינסייט

יואב חורש

פינברג פרוג'קטס

שיח גלריה: יום שישי, 9.5, בשעה 12:30

נעילה: 30.5.2014

♥♥♥♥

אימרסיה בבית העיר. אימרסיה, על פי הפסיכולוגיה מוגדרת כהיטמעות, אובדן של תחושת העצמי בעולם האמיתי והעברתה אל תוך עולם המשחק. התערוכה מטשטשת את הגבולות שבין העולם הממשי לעולם הווירטואלי, על ידי בחינת תופעת ה'גיימינג' כתוצר מרכזי של המהפכה הדיגיטלית. התופעה על משמעויותיה הרחבות תיבחן בהיבטים פילוסופיים, חברתיים, טכנולוגיים וקיומיים, ולאור יחסיה עם עולמות האמנות והתרבות. התערוכה מאתגרת את התפיסה הרואה בגיימרים אנשים פאסיביים הנטמעים במשחק עד כדי אובדן העצמי ומצביעה על האפשרות לקיום חיים פעילים במרחב הווירטואלי, כאשר המשחק הופך למרחב לכינון והופעה של זהות חדשה.

בתערוכה יהפוך חלל המוזיאון למעין קתדרלה חילונית המזמינה את הציבור להצטרף לקהילת הדת החדשה ולהיטמע בעולם משחקי הוידאו. חלונות בית העיר יכוסו בויטראז'ים של גיבורי על ותיקים ועכשוויים, בעוד תקרת בית העיר תהפוך למגרש משחקים אינטראקטיבי של משחק וידאו חדש אותו פיתח במיוחד עבור התערוכה אמן הוידאו ליאור שדה. במרכז החלל יוקם מיצב אמנותי של למעלה מ-30 מסכי מחשב המקרינים משחקי וידאו שונים מהארץ ומהעולם. במהלך התערוכה יקיים בית העיר מפגשי שיח בין גיימרים, מעצבי משחקים, חוקרים, אנשי הגות, אקטיביסטים ואנשים מן היישוב, וכן יקיים סדנאות והאקטונים עם יוצרים מתחומים שונים מהארץ ומהעולם.

בין המציגים: ג'סי קנדה, מרטין לה שבלייה, עידו שטרן, דן הרננדז, גל פרידמן.

אימרסיה

אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי

יעוץ אמנות וקונספט: קלודט זורע

צוות אוצרות והפקה : ימית שמעון, יעל משה, סיון לוסטגרטן

בית העיר

פתיחה: 16.5.14

♥♥♥♥

OH-MAN, OH-MACHINE  – כנס אקדמי לצד תערוכה בגלריה הם ניסיון לנסח מבט עדכני על ׳תצורות קיום אנושי׳. מדובר במבט שנוגע בשינויים שמנגנוני הטכנולוגיה מייצרים בתפיסה שלנו של מושגים כמו: זהות, גוף, מכונה, אינטליגנציה ותודעה.הפרויקט מייצג רגע משמעותי שבו העיסוק שלי בטכנולוגיה ואמנות מקבל פרספקטיבה חברתית רחבה יותר. ההבנה העמוקה של תהליכי ׳התודעה המתפתחת׳ והאתגר שהמדיה מעמידה בפני תהליכים אלו – הובילו אותי להקים מיזם חוצה תחומים הפועל בתל אביב וסן פרנסיסקו בשם: Information & Mind. מדובר בארגון שמטרתו לאגד ידע קיים לצד תמיכה במחקר חדשבנסיון ליצור מודעות לאידאולוגיה הטכנולוגית תוך ניסיון לנסח פרדיגמות חברתיות אלטרנטיביות לנארטיב זה.  OH-MAN, OH-MACHINE הינו הפרי הראשון של המייזם, שיתוף פעולה בין המדרשה – הפקולטה לאמנויות, המכללה האקדמית בית ברל, אוניברסיטת תל אביב ו Information & Mind.

OH-MAN, OH-MACHINE

גלריית המדרשה

18.514-20.5.14  

♥♥♥♥

המסתננים בארטפורט. התערוכה שואפת לדון במצבם של מבקשי המקלט בעולם ובישראל, ומתבוננת על המצב המקומי והגלובלי של מבקש המקלט או הפליט, דרך עבודות בהן השתתפו קהילות של מבקשי מקלט בארץ ובעולם. הפרויקטים של גאנה ת'ינק טאנק, רקמה תיעודית ודניאל לנדאו, משתפים קהילות של מבקשי מקלט וישראלים בדרום תל- אביב, שניים מהם נוצרו במיוחד עבור התערוכה. סרטו של פול פואט מתאר את אחד מפרויקטי האמנות ההשתתפותית המפורסמים והפרובוקטיביים שנעשו אי פעם, על ידי האמן ואיש התיאטרון כריסטוף שלינגנזיף, עם מבקשי מקלט בוינה. המושג "המסתננים" מנציח את מעשה חציית הגבול כאקט של פריעת חוק, ומותיר את נשואיו לכודים בגבול, לא כאן ולא שם, אזרחים של שום מקום. באמצעות פרקטיקות שונות של שיתוף והשתתפות, האמנים בתערוכה מנסים לחתור תחת סטראוטיפים קיימים ולערער את האופן בו אנו רואים את "האחר". האמנים מסתננים אף הם אל תוך המרחב הציבורי והקהילתי וחודרים דרך קו הגבול הדק שבין מציאות לפיקציה, על מנת לבחון ולערער את יחסי הכוחות השולטים במרחב ומגדירים אותו.

המסתננים

ארטפורט תל אביב

אמנים: גאנה ת'ינק טאנק (קבוצת החשיבה גאנה), דניאל לנדאו, פול פואט ורקמה תיעודית

אוצרת: מעין שלף

פתיחה: 29.5.14

♥♥♥♥

עושים עכשיו במדיטק חולון – 22 אמנים, מתחומים שונים, מציגים את הזדהותם עם מצוקת הסופרים בישראל. כל האמנים השתמשו כחומר גלם ליצירה בספר הילדים "אז מה עושים עכשיו?" שכתב חיים אידיסיס, יוזם התערוכה. הספר יצא לאור במהדורה ראשונה של 3000 עותקים, שאזלה מהמדפים תוך חודשים ספורים. על אף הצלחתו לא זכה הספר להדפסה של מהדורה נוספת, שעבורה אמור היה הסופר להיות מתוגמל לראשונה על יצירתו. המציאות של 'ארבע במאה' לפני עידן חוק הסופרים מוטט את הוצאת הספרים וחרץ את דינה של המהדורה השנייה. 300 הספרים שנותרו בחנויות נאספו והיו מועמדים לגריסה. אידיסיס רכש את הספרים וחילק אותם לאמנים נבחרים, שהשתמשו בהם כחומר גלם. כל אמן קיבל מספר עותקים לפי צרכיו, והפך אותם ליצירה אמנותית, שמביעה את הזדהותו עם מצוקת הסופרים והמחאה העומדת מאחוריה.

האמנים המציגים: פיליפ רנצר, נחמה גולן, מאיה אטון, מרגו גראן, משה גורדון, אורנה בן-עמי, אורנה אורן יזרעאלי, אורנה לוצקי, אן רקובר, גילי כהן, דרור גולדברג, ז'ק ז'אנו, נאוה הראל שושני, נועם ונטורה, נורית אפשטיין, נעמה אהרונסון, עירית יבלון, ענת בגר, צחי קולב, קובי סיבוני, רקפת לוי, שגיא אשין.

אוצרת התערוכה: דליה אידיסיס

עושים עכשיו

מדיטק חולון – בפטיו של הספרייה המרכזית        

פתיחה: 8.5.14

נעילה:  7.6.14

♥♥♥♥

בני שם, הגלריה השיתופית בכברי מארחת את גלריה P8. ההבחנה בין קבוצות אתניות, גזעים, לאומים ודתות, אינה יורדת מסדר היום, והנה מקור למתחים בין אישיים ובין קבוצתיים, שבאים לידי ביטוי בתחומים שונים  וכמובן באמנות. עבודות חברי גלריה 8,P המתארחים בכברי, נוגעות בהיבטים הקשורים לנושאים טעונים אלו, ומייצגות מספר אמצעים להבחנה חברתית על בסיס צבע עור, איסור  קולינרי, שרשור שושלות, וסיפורים המשקפים רעיונות ומושגים חברתיים.

משתתפים: עפרה אוחנה, רות ביגר, אילון גנור, ענבל הופמן, כרמלה וייס, איתי זלאיט, ינאי יחיאלי, אורה ראובן, ודים קשרסקי, עדי שמעוני

אוצרת: כרמלה וייס

בני שם        

הגלריה השיתופית בכברי מארחת את גלריה P8

פתיחה: 17.5.14 

נעילה 14.6.14

♥♥♥♥

פיליפ רנצר – תערוכה בשני חלקים בגלריה גורדון 2. בחלק הראשון יוצגו עבודות פיסול קטנות ממדים שיונחו על מדף לאורך הגלריה וכן ייתלו מהתקרה. בחלק השני יוצגו עבודות מופשטות שיצר רנצר בחודשים האחרונים, אותן הוא מגדיר "תבליטי קרטון". מצ"ב דימוי להמחשה, אני מתנצלת על איכות הצילום. בכל אחד משני חלקי התערוכה יוצג גוף עבודות חדש.

תערוכה בשני חלקים

פיליפ רנצר 

גלריה גורדון 2

נעילה: 17.5.14

♥♥♥♥

מתהווה בגלריה בנימין. באמצעים ויזואליים המאופיינים בסטטיות ורפטטיביות מבקשת התערוכה להעיד על תהליכים דינמיים רבי פנים, שמתכתבים עם מושגי התהוות. אמצעים ויזואליים, כביטוי של זיכרון ושיכחה, פועלים בשני הכיוונים, הלוך ושוב על ציר המקום והזמן, מבקשים להצביע על מצבים לידתיים, בריאתיים, של הווה נוכח, שמכיל את עברו. "ללא ספק, היצירתיות של המיסטיקאים הגבוהים טמונה לגמרי בצד הפנימי [כלומר הפרטי, של התנסותם]." (אריך נוימן, האדם המיסטי)

מתהווה

מציגים: איתמר בגליקטר, שלומית ליוור, ליאן סילברמן, גבריאלה קליין

אוצרת: עירית כרמון פופר

גלריה בנימין

נעילה: 17.5.14

♥♥♥♥

INSIGHTS – רמי אטר בגלריית תיאטרון ירושלים. בתערוכה יוצגו שלוש סדרות של פסלי ברזל צורניות, בעלות משמעות פנימית. בכולן חומר האלמנט ההתחלתי הוא לוחות של ברזל, חלקם שטוחים וחלקם קמורים, ומרקם החומר ואופן עיבודו נבחרים אינטואיטיבית בזמן היצירה. העבודה על הפסלים השונים מתרחשת בזמן מקביל. הקבלה זו ניכרת גם בהתפתחות הסדרות השונות  המתכתבות  זו עם זו – הן רגשית,  הן בהתפתחות הצורנית של הפסלים השונים, והן בהתייחסות לצבע ולמרקם באלמנטים השונים.

INSIGHTS

רמי אטר

אוצרת: נגה ארד-אילון

גלריית תיאטרון ירושלים

פתיחה: 15.5.14

נעילה: 15.6.4

♥♥♥♥

2 תערוכות יחיד בבית בנימיני בנושא עשן. שריפות עישון שמשו בקהילות המסורתיות לסינטור הקרמיקה (הבשלתה באמצעות חום) והיום משמשות כאמצעי גימור המשפיע על הצבע והמרקם שלה. אמני קרמיקה המשתמשים בעישון עבודתם יוצרים באמצעותו פני שטח בעלי צבעוניות בגווני שחור/אפור/לבן/חום המהדהדים בו זמנית תרבויות מסורתיות וחיפוש אחרי שפה עכשווית. שיטת העישון מבוססת על ספיגת עשן לדופן האובייקטים הקרמים, ויצירת כתמי עשן המתמזגים באופן אורגאני עם צורתו התלת ממדית של האובייקט. פעולת השימוש בעשן ליצירת האופי הצבעוני והמרקם של האובייקט מאתגרת את השליטה של היוצרים ביחס לתוצאה המתקבלת, באופן הנע מהתמסרות ליחסים בלתי צפויים בין האש, העשן והאובייקט – לניסיונות שליטה מגוונים.

איזון בתנועה – שמחה אבן חן. .."העבודות אלו, בוחנות את הפוטנציאל של החומר הקרמי להגיע עד לאין-סוף. עבודתה של אבן-חן בוחנות את נקודת הקריסה של החומר; באלו נקודות צריך לתמוך בו פן יתמוטט או יתפרק; החשש התמידי מפני הקריסה שריר וקיים גם עכשיו, כאשר הפסלים כבר שרופים ויציבים. השבריריות שלהם נוכחת בכל רגע ורגע. העוצמה הגלומה בשבריריות זו היא של עמידותה הבלתי נתפשת כמעט של העדינות".. (חגי שגב במאמר המלווה את קטלוג התערוכה).

פרכוס – הגר מיטלפונקט. פרכוס הוא התקף אפילפטי, מצב המוגדר כ"סימני מחלה חולפים, הנובעים מפעילות חשמלית מוגברת בתאי העצב במוח" (י. שילר, 2005). מיטלפונקט יוצרת חפיפה בין האמנות הפלסטית הבוחנת את המציאות וההיבטים המטאפוריים שלה וזה של היצירה הקרמית. העשן, משמש בעבודתה כמטביע את חותמה של מציאות מורכבת, רבת קונפליקטים ומושתקת המתרחשת במרחק דקות מאיתנו. מתוך נקודת מוצא זו, יוצאת מיטלפונקט לכפר הפלסטיני קדום על מנת לסמן פעולה ולהספיג עשן בלוחות הקרמיים במטרה ליצור מחווה המערערת את תפיסת המציאות כסוג של נורמאליות. מסע עישון הלוחות של מיטלפונק מלווה בכתיבת יומן המתאר את פעולתה: …"בעיתון של יום שישי קראתי על מותו של זקן ערבי בן 85 מקדום, שנחנק מרימון גז שנורה לתוך ביתו ביום של הפגנות. פתחתי אינטרנט וקראתי על קדום, על קדומים, והחלטתי לעשן את הלוח הבא שלי בכפר קדום"…

2 תערוכות יחיד בבית בנימיני:

איזון בתנועה / שמחה אבן חן

אוצרת: תרצה ילון קולטון

פרכוס / הגר מיטלפונקט

אוצרת: שלומית באומן

פתיחה: 15.5.14

נעילה 5.7.14

♥♥♥♥

משחקים במוזיאון העיצוב במוזיאון העיצוב בחולון. התערוכה מציגה את האופנים בהם מאפשרים יוצרים צעירים לפרוס כנפים ולעוף אל מחוזות הדמיון, אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בין אם דרך קריאת איורים בספר ובין אם דרך ישיבה על נדנדה בגן המשחקים, מתקיימת הזדמנות נפלאה של מסע לעולם הדמיון. מסע זה מתאפשר כשהוא מעוצב בשימת לב קפדנית על ידי מתכננים, מעצבים, מאיירים ואדריכלים ששמים אל מול עיניהם את הילדות והמשחקיות כערכים שאין להתפשר עליהם. התערוכה חוקרת שני שדות בהם פועלים המעצבים: שדה האיור העכשווי ועולם מגרשי המשחקים.. …"בשנים האחרונות אני בונה מערכות עיצוביות רוחניות שנוצרות מרהיטים ועץ, ספרים ומילה כתובה. את המיצב "קריאה חופשית" מלוות מחשבות ושאלות על המתח בין החופש והפראות ובין המושכל והתרבותי. חומרי הגלם טעוני עבר, נושאי היסטוריה, נטועים בזמן אחר – שימשו אותי להצבת שלושה מוקדים: מסלול, מגדל ומקום. שלושת המוקדים מאזכרים מדפי ספריה או ארכיון ומספרים סיפור על משחק ודמיון. עכשיו, כשהמיצב בתוך מוזיאון העיצוב המפואר, יש בו סוג של חתרנות וביקורת על מהות המושגים "עיצוב" ו"גני שעשועים" בכלל"… (אורנה אורן יזרעאלי)

מציגים: אביאל בסיל, אורית ברגמן, איה גורדון נוי, בתיה קולטון, גיל-לי אלון קוריאל, גלעד סופר, גלעד סליקטר, דוד פולונסקי, הדר ראובן, ולרי (ולי) מינצי, ליאת יניב, לנה גוברמן, מורן ברק, נטלי וקסמן שנקר, נטלי פודלוב, ניב תשבי, נעמה בנזימן, עומר הופמן, עינת צרפתי, עפרה עמית, רותו מודן, שחף מנאפוב, שחר קובר, שמרית אלקנתי, אורנה אורן יזרעאלי, בני רוזן, Kinnear Landscape Architects, Helen & Hard Architects , Kuula Landscapes Architects, Monstrum, Galopin Parques, Carve, Playscapes, Richard Dattner, Paul Friedberg, Luckey Climbers ארכיון קיבוץ משמר העמק, מיכאל יעקובסון, אדריכל דוד דה מאיו, אור-נה רן, אהרל'ה בן אריה, AL/Arch אבי ליזר אדריכלות,  גלעד שיף אדריכלות, Uplay Design Studio, רוסלן סרגייב

אוצרים: גלית גאון – אוצרת ראשית, גלינה ארבלי, יובל סער

נעילה: 7.6.14 

♥♥♥♥

לינקים

שבוע האיור הראשון בישראל – 2014

הצדעה למיכל נאמן, כלת פרס ישראל לאמנות פלסטית

המעצבים המבטיחים של ישראל

ספוגים באהבה – יותם שפרוני וגידי גילעם מסטודיו ספוג

ראיון עם אברהם קורנפלד – מעצב, טיפוגרף ומייסד הקבוצה אאא

    מיתוג חדש למוזיאון היהודי של ניו יורק

להציג בכל מחיר? על תערוכות אמנות בתשלום

גדעון עפרת בשיחה גלויה עם אמן צעיר נסתר

אופקים חדשים או אופקים חשוכים: על חשיבותו של חינוך לאמנות

הצבעים האמיתיים של  Faber-Castell

רוברט מייפלת'ורפ

עבודות מחשב נסיוניות של אנדי וורהול. לגלרייה לחצו כאן.

תערוכות ששינו את עולם האמנות העכשווית

מה עוד נותר ליצור בעולם שהכל כבר נוצר בו?

עומר פולק בכנס  TED

"הלכתי להיות צבעי בארץ כי זה היה הדבר הכי קרוב לציור"

העולם הוויזואלי הנפלא של ברוק דייוויס

הטבע האנושי 

אמנות רחוב יצירתית וחכמה

♥♥♥♥

קטנה לסיום

…"אני חושבת שחלק ממה שמניע אותי, ולא רק בעבודה, אלא בכלל בחיים זו היצירתיות. כשאדם מצליח ליצור או לקחת חלק בחשיבה על משהו מרתק וחדש, זו בעיני סוג של הגשמה. בנוסף – במקצוע שלי היצירתיות היא חלק בלתי נפרד מהפעילות היומית"… (טל נברו)

♥♥♥♥

רוצים לכתוב לי? dp.artblog@gmail.com 

כתובת טרקבק | RSS תגובות