אוג 15 2010

pרידה

מאת: בשעה 0:32 נושאים: זה לא אני, זה המצב

פרידה קאלו

ביום האחרון שלי שם, ידיד חביב בירך אותי על האומץ שלי להתפטר. אני לא יודעת למה, אבל המשפט הזה גרם לי להתרגש. קצת הרגשתי, שהוא בעצם מתכוון להגיד כל הכבוד על זה שהיה לי את האומץ לחפש משהו אחר מלכתחילה, אחרי התקופה הארוכה שלי שם. ואין ספק, הדרך שעברתי שם הייתה ארוכה. אבל גם היה נחמד. לפעמים, היה ממש נחמד.

ז"א, מכירים את זה ששנייה לפני שזה נגמר, אתם נזכרים למה זה בעצם היה כ"כ נחמד? אתם יודעים למה אני מתכוונת, לרגע ההוא אחרי שעזבתם, לא משנה כמה הסיום נמתח כמו מסטיק. זה הרגע שבו אתם נזכרים כמה בעצם אהבתם את מה שעשיתם, או לחלופין, את מי שעשיתם את זה איתו. אז נכון, בחיים חייבים ללכת קדימה – עדיף בראש מורם, ואתם יודעים גם שלא משנה מה יקרה וכמה פעמים יתהפך העולם אתם לא תחזרו, חלילה. אבל אתם גם יודעים שבסה"כ הכללי היה לכם טוב, ושבעתיד אתם תוכלו להסתכל אחורה ולחייך. טוב נו, אולי גם לגחך קצת (כי לפעמים זה באמת היה די אבסורד). אבל גיחוך לחוד וחיוך לחוד. ועכשיו, קצת אחרי הסוף, אני מחייכת.

אז חברים, היה נחמד, וגם אמרתי לכם את זה פנים אל פנים (ולא רק בחודש האחרון). תודה לכל מי שלימד אותי משהו שלא ידעתי, ותודה לכל מי שגרם לי לחייך כשלא חייכתי. ועד שניפגש בפעם הבאה, אתם יודעים איפה אתם יכולים לחייך איתי. אה כן, ובקרוב אצלכם..

———–

עד שאני אתחיל את העבודה הבאה שלי, קבלו 6 תערוכות קיציות וממוזגות המציגות כרגע.

ביום חמישי האחרון הושק מתחם האמנים הבין תחומי בart FACTORY בבת ים. אמני המתחם היוצרים, מהארץ והעולם, עובדים בתחומים שונים (רישום, פיסול, וידאו, מיצב, מיצג, צורפות, קולנוע, ועוד), מציגים במתחם את תחומי עשייתם. זהו מיזם של הדס עפרת, המקדם עשייה אמנותית אורבנית תלויית מקום, ובעלת אוריינטציה חברתית.

כתובת: רח' ניצנה 13, בת ים.

—-

בסטודיו ארטורא תפתח התערוכה "מינימליזם". תערוכה זו תהיה הראשונה מבין סדרה של 3 תערוכות, המציגות שיח בין אמנים ישראלים שונים. בין האמנים המשתתפים: מיכל דנקנר, שמעון המאירי ויהודית פסקל.

כתובת: רח' פוריה 9, יפו.

—-

בגלריה אלפרד מציגה את Back to Back – שתי תערוכות יחיד בחלל אחד. בתערוכות  מיצבים המשלבים וידאו, פיסול קינטי, ציור ורישום.

אורלי הדרי – בנסיגה. מציגה פסל קינטי, מיצב קיר עשוי פח מגולוון ועבודת וידאו. הפסל הקינטי עשוי שני ג'ריקנים, אל פיו של כל אחד מהם מחוברת שקית נייר חומה הנשאפת וננשפת לסירוגין. הפסל מדמה באמצעים מכאניים פעולה של נשימה, שההתבוננות בה מדגישה את שבריריותה. במיצב הפח משולב טקסט הנוצר באמצעות חומרי בנייה פשוטים ואילו עבודת הווידיאו משתמשת בגוף עצמו ככלי ומתארת מצב של קושי פיזי ומנטאלי.

יאיר פרץ – עבודות מטבח. מציג מיצב המשלב ציור, רישום ופיסול בהשראת עבודתו כטבח. פרץ בוחן את הפוטנציאל החזותי האקספרסיבי של כלי העבודה וחומרי הגלם המצויים במטבח. מטבח המסעדה עבורו הוא מיקרוקוסמוס חברתי צפוף אשר מקיים בתוכו יחסי כוחות מעמדיים, היררכיות ופערי תרבות. כל אלה נכבשים ומתמשטרים בתוך תובענותה ומסגרתה של העבודה.

(ציטוט ודימויים: מתוך ההזמנה)

כתובת: לבונטין 19, ת"א.

—–

בגלריה פרימה מוצגת התערוכה "ים אל החלון".

הים, בין גליו הסוערים ובין השקט הכחול האינסופי, הוא השחקן הראשי המהווה מקור השראה לסדרת תמונות זו – "ים אל החלון". אורית גפני אינה מבקשת להציג את הטבע כמות שהוא, אלא עוסקת ביצירת ביטוי אמנותי, שיבטא רגש, נרטיב ואווירת מסתורין.

אורית משיגה ביטוי זה באמצעות שילובן של מספר טכניקות: צילום דיגיטלי, עיבוד ממוחשב, הדפסה דיגיטאלית ומגע של צבע על הבד. בדרך זו הגבולות בין התחומים מטשטשים וכך התמונה מתפקדת כמציאות חדשה – עולם חדש נברא, עולם ללא גבולות. הדימוי המקורי בחלקו מתמוסס ובמקומו מושתלים דימויים שונים: באחד התצלומים, מוצגת כתונת לילה אדומה במעופה מעל גלי הים כציפור חופשיה וחסרת גבולות; בעבודה אחרת מוצגים אופניים המפלסים להם דרך בין משברי הים. תוך שילוב משחקי אור גלוי וסמוי, נוצרת תחושה מעט סוריאליסטית ומדיטטיבית של "זמן קוסמי" השורה על התמונה.

(ציטוט ודימוי: עכבר העיר)

כתובת: רח' הירקון 105, ת"א.

—–

באגריפס 12 בירושלים, מוצגת תערוכה העונה לשם "שלל שרב", המציגה את אמני הגלריה. בין המציגים: ימימה ארגז, מיכאל יחילאביץ, דורון ליבנה, אורנה מילוא, יוכי נגב.

כתובת: אגריפס 12, ירושלים.

—–

ולסיום, תערוכת יחיד רעננה במיוחד, המציגה באפרט.ארט עד סוף אוגוסט, העונה לשם " Old Age – Only 7". זוהי תערוכת יחיד ראשונה לאמן אברהם שמחי. בתערוכה יוצגו עבודות מהשנים 2009-2010. שמחי מצייר בצבעי אקריליק על גבי מצעים בלתי שגרתיים אותם הוא אוסף מהרחוב ומרכיב מחדש. עבודותיו העשירות בצבע ובנרטיב, מכילות שכבות רבות של משמעויות. את הנושאים הוא שואב מחוויות יום יומיות ונותן להן ביטוי תיאטרלי/אגדתי/חלומי ולעיתים גם טקסטואלי.

הדמויות הממוקמות בסיטואציות ההזויות, הן רגשות מואנשים בעלי סימליות חזקה. הנעל האדומה, הליצן, הכתר, שלושת הגרציות (ועוד), מופיעים באופן עקבי בעבודות, אך משתנים בהופעתם מסצנה לסצנה.

(ציטוט ודימוי מתוך עכבר העיר)

כתובת: רח' השוק 42, שכונת פלורנטין, ת"א.

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “pרידה”

  1. שחרבתאריך 15 אוג 2010 בשעה 10:49

    חמוד הפוסט האופטימי הזה
    נסי להוסיף אופצייה ל like כמו בפייסבוק 🙂

  2. דורית פוקץבתאריך 15 אוג 2010 בשעה 12:21

    תודה 🙂
    אני אשקול את ההצעה..

  3. יעל פרחבתאריך 15 אוג 2010 בשעה 14:12

    יקירתי, מזל טוב(: שיהיה בטוב, ובכיף עם השבוע חופש וזה כיף לסיים כך, שאת יודעת לאן את הולכת ומחכה להמשיך לצעוד בשביל האבנים הצהובות..

    http://www.youtube.com/watch?v=QhzbzwPNgXA

    שימשיכו להיות הרבה סיבות טובות לחייך מותק

  4. דורית פוקץבתאריך 15 אוג 2010 בשעה 15:08

    וואו…. איזה שיר………. 🙂 🙂

  5. יעל של טוםבתאריך 18 אוג 2010 בשעה 0:38

    כתבת יפה, דידי 🙂 מסכימה עם הידיד החביב, אכן שינוי שכזה מצריך אומץ.
    אלברט אינשטיין אמר: "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון." 🙂

    מאחלת לך התחלה חדשה וטובה בעבודה החדשה.

    נ.ב: קאלו היא אחת מהיוצרות האהובות עלי. סחטן על משחק המילים שהעלה בי חיוך.

    ד"ש

  6. דורית פוקץבתאריך 18 אוג 2010 בשעה 0:58

    יעלה, הצחקת אותי עם הניק 🙂
    ותודה על האיחול.
    בקשר לציטוט, אין ספק – הבחור הזה אכן הבין דבר או 2 על דבר או 2..