זה לא אני, זה המצב!

לפני כמה שבועות יצא לי לשבת עם שתי חברות טובות שלי, שהן במקרה לגמרי מעצבות מוכשרות למדי. תפסתי אותן בערך דקה וחצי לפני שהן טסו לניו יורק, לאיזו תערוכת עיצוב סופר חשובה. מפה לשם, גיליתי שהן לא יודעות מה זה המומה. וזה המומה! והן יוצרות!! וזה המומה, גאד דאם!!

ואז… זה היכה בי. קודם כל, הבנתי שוב (כן כן, שוב) עד כמה עמוקה ההפרדה בין אמנות לבין עיצוב, למרות ששתיהן עוסקות בצבע, ובצורה ובקונספט וזה. וחוצמזה, בבת אחת התחוור לי גם עד כמה האמנות מנותקת. הרי אמנות "אמיתית" היא אליטיסטית ומנוכרת ומרוחקת, אבל בינינו… היא לא חייבת להיות כזו.

לכן, החלטתי לעשות מעשה. פניתי למס' כותבים צעירים העוסקים בתחומים שונים, ושאלתי אותם את השאלה הגדולה מכולן: "מה זאת אמנות?"

ועכשיו, ללא שהיות מיותרות, קבלו את האורח הראשון בבלוג: יותם ג., שמספר על 5 מפגשים עם עולם האמנות.

——

פגישה ראשונה עם אמנות –

שיעור אמנות בבית ספר יסודי. כולם קראו לזה שיעור ציור, אבל המורה התעקשה להיות המורה לאמנות, אז זרמנו עם זה. היינו ילדים קטנים, לא ממש הבנו. תמיד הגשתי את העבודות באיחור, אבל אולי המורה חשבה שאני מחונן אז היא ויתרה לי .

פגישה שנייה עם אמנות –

אי שם בחטיבה. אם אני לא טועה, הייתה מעורבת שם מצלמת פילם, כחלק מההעשרה שהיינו מקבלים בכל מיני תחומים. נראה כי פעם הייתה מערכת חינוך טובה יותר.

פגישה שלישית עם אמנות –

בתיכון, כשהקלדתי עבודות של אבא במסגרת קורס "מלווה קבוצות בחו"ל ". בעיקר נתקלתי במילים כמו רוקוקו, בארוק ושאר ירקות .אולי בגלל ההקלדות אל תוך הלילה, נשאר משהו מזה בראש.

פגישה רביעית עם אמנות –

יום מחלקה בצה"ל .כשהייתי קצין, ניסיתי לחשוב מה לעשות עם המפונקים שלי ביום כיף. החלטתי לקחת אותם למוזיאון תל אביב לאמנות. הייתה איזושהי תערוכה, לא זוכר איזו בדיוק, אבל הם היו מרותקים. גם אני.

פגישה חמישית עם אמנות –

התאהבתי במצלמה.

עוד לא צילמתי משהו שנקרא "אמנות", אבל לפעמים, אני מרגיש כמו אמן. למה? כי אני תופס אנשים בשמחתם, ללא ידיעתם, בכל מני אירועים. כשהם קולטים שצילמתי אותם,  עולה חיוך של שביעות רצון על פניהם, וזאת אמנות .

——

נב,

שימו לב, נפתח לוח מודעות חדש, המיועד לאמנים.

יש לכם משהו לשתף בו את העולם?

העולם ישמח לשמוע..

וגם:

תגיות: טור אורח, כתיבה, צילום