זה לא אני, זה המצב!

בשבוע וקצת האחרונים עושה רושם שהטבע עובד שעות נוספות, כדי להוכיח לנו כמה הוא גדול ואנחנו קטנים. זה התחיל לפני שבוע עם השריפה האיומה (שאולי התחילה בתור טעות אנושית מטופשת, אבל המשיכה.. טוב, נו, גם בגלל טעות אנושית מטופשת..), והמשיך עם הגשם/ברד שלא מפסיקים לרדת כבר יומיים. אבל אנחנו לא צריכים תזכורות לכמה שאנחנו קטנים מול הטבע (התקופה הרומנטית, anybody?).

כבר יומיים אני מזמזמת דילן: …"The answer, my friend, is blowing in the wind, the answer is blowing in the wind…". והרוח, לועגת לי בתשובה, "לעולם לא תצליחי לתפוס אותי". אני תוהה מחדש, האם קיימת באמת תשובה מוחלטת? האם היא באמת שם בחוץ, שורקת בין העצים והבניינים?

—–

הלילה (שני), נוכל לחזות במטר מטאורים ג'מנידים, שיגיע לשיאו עם כ-120 מטאורים בשנייה. השיא אמנם יתרחש בישראל ביום שלישי בשעות הצהריים, אבל מובטח כי המראה בשמי הליל עדיין יהיה מרהיב.

—–

לפני כמה ימים קיבלתי מייל שריגש אותי:

…"שלום רב, אנחנו במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד עושים מאמצים רבים להתאושש מהשריפה הגדולה שהתרחשה עם סיום שיפוץ גדול במוזיאון  – עיצוב מחדש של תצוגת הקבע של מרסל ינקו והתקנת שירותי נכים. למזלנו, העבודות במוזיאון לא נפגעו (רוב העבודות של מרסל ינקו הועברו בעוד מועד למחסן חסין אש) אולם הייתה פגיעה במערכת מיזוג האוויר של המוזיאון ובצינורות מים וביוב. לאחר לבטים רבים החלטנו לא לדחות את פתיחת התערוכות החדשות בשבת ה-11.12.  כמו כן אנו מחדשים את הפעילות להורים וילדים."…

תגידו שלא מתחשק לכם פתאום לקפוץ צפונה..

ינקו דאדא

——-

"הכרמל בלהבות", שמן על בד, חנוך כרמון.

…"היצירה זורמת בלהט ונובעות ממעיין של חוויות אישיות, של מראות ושל רצף זיכרונות. פעם הוא המוליך את הצבע ואת הצורות ופעם הצבע והצורות הם המוליכים אותו"…

נשמע כמו  אש, לא?

—–

דני ורטה פותח בגלריה יאיר את התערוכה "שברים שלמים":

…"שלושה ימים בערה האש במפעל הרהיטים של קיבוץ צרעה סמוך לביתי … לאחר כמה ימים עם אור ראשון נכנסתי לזירה ונדהמתי . שני צבעים מרכזיים, שחור ולבן, שלטו בכל. קירות שחורים ענקיים בוהקים כמו נעל צבאית מצוחצחת, ועליהם הצטבר בצורות שונות ומשונות אפר לבן כשלג זך וטהור שנשרף כליל עד ללובן מסמא. הכל מסביב היה שבור ומנותץ … עולם ומלואו שערך והציג בפני כוח האש בדרך שלא פגשתי קודם לכן. מכל עבר ניבטו אלי פרצופים אנושיים, חיות ונוף קדום, הרים ואגמים. שלושה ימים צילמתי כאחוז תזזית, מרוגש מההזדמנות הבלתי חוזרת שנפלה בחיקי. שייטתי בתוך העולם המופלא הזה, התערוכה כבר הייתה תלויה על קירות המפעל … השחור והלבן יצרו עומק שדה מדומה, שכבות שכבות, כאילו צויירו ביד אמן"… דני ורטה, מתוך הקומוניקט.

——

עדכוני אמנות נוספים אפשר למצוא ב"לא רק יין זול", המלצות השבוע של ערב רב.

—–

ריח הקלמנטינות

ריח קלמנטינות באוטובוס / פרדס נערותי נוסע

עם עולים / חדשים בשיער גזוז

יותר אפור משחור / יותר ענו מעצוב

כזרזיזים מכונסים אל תוך צמרת / בתחילת הסתיו

ראשי שוקע בתוך ידי / מעורב לא מעורב לסירוגין

את חומצת הקליפה אפשר להדליק / כבר בזמן החגים

והאוטובוס עודנו נוסע / מיץ כתום על מסחטת הפה

שיניים חותכות בלא חושניות / פלח עם ורידים לבנים

בידי מונחים מבטי שיחה / כבין גדרות רחוקות מאוד

שם שיטה ריחנית מסביב לפרדס / מגינה עליי מחוטי הפחד

המחשבה שלהם בתוך מחשבתי / כשקיעת דם צפה

פחות או יותר אני איתי / במגרה אחת.

(משה בן שאול)

—–

ולנושא קצת יותר אופטימי: הגשם ששוטף אותנו כבר כמה ימים.

בימים כאלה, מה יותר קלאסי מאשר להתכרבל עם הפוך מול המחשב?

כאן אפשר למצוא בלוג חמוד, שמעלה כל יום צילום מהמם חדש.

"דיבור ישיר" של טל אלוף: "מטרת הבלוג היא לאפשר לאמנים להשיב על שאלתו של הצופה התמים, זה שעינו נלכדת אולי בפעם הראשונה בחייו, לא אותו צופה מיומן השבע מדימויים ומשפה גבוהה המלווה אותם לעיתים מזומנות" (מתוך הבלוג).

"סיכום המרקים הגדול" של בצק אלים.

—–

פעם כבר הבאתי לכם את הקישור המתוק הבא, אבל עקב השינוי בעיצוב הבלוג הוא ירד. עכשיו, עם כל המים מסביב, הוא נראה לי שוב רלוונטי, וחוצמזה, ממש התחשק לי להביא לכם אותו שוב: ציור על מים.

—–

ובינתיים, חורף נעים לכולם..