זה לא אני, זה המצב!

בבוקר היום בו נפלו התאומים, התעוררתי בקנדה עם האנגאובר מטורף. לא הייתה שום צורה שבה יכלתי לדעת שתוך כמה דקות ייפלו התאומים וישתנו סדרי עולם, וחשבתי שאני יודעת הכל על הכל. בדיוק הפכתי לחיילת משוחררת, דבר שהיה בלתי נתפס בזכות עצמו, ויכלתי להרגיש איך השחרור ממלא לי את הגוף והנשמה, פותח עבורי את כל האופציות הנהדרות שהעולם יכול להציע. ציירתי המון והרגשתי נפלא. הרגשתי הכי טוב שהרגשתי בחיים שלי.

הייתי בניו יורק, שבזמנו נראתה לי כמו מרכז העולם, והיו לי אינסוף תוכניות לגבי החיים האמיתיים. לפעמים אני תוהה אם התוכניות ההן היו משתנות אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום. ניו יורק הייתה אז עיר האפשרויות האינסופיות, ובאמת שלא היה מקום אחר יותר טוב להיות בו. מונחים כמו "טרור", "הסלמה" ו"תרבות מלחמה", הלכו והתרחקו ממני. טלי עדיין לא נרצחה בפיגוע.

בכל מקרה, הייתי בניו יורק, ועסקתי בכל הפעילויות המתויירות. אמנם הייתי שם רק זמן מועט, אבל כבר הספקתי להתאהב עד מעל הראש במטרופולין ובסנטרל פארק.

ביום שלפני שהתאומים נפלו, שעשה רושם של יום רגיל לחלוטין, עזבתי את ניו יורק כדי לראות את מפלי הניאגרה מהצד הקנדי. המפלים, איך לא, הדהימו אותי. אני זוכרת את הכוח והעוצמה שהפיצו המים לכל עבר. זו הייתה עוצמה מדבקת כזו, מהסוג שגורם לך להרגיש איך גם אתה מתמלא כוח, כאילו שכוח הוא דבר מדבק. באופן כללי האנרגיה שם הייתה ממש טובה, ואנרגיה טובה היא באמת משהו שנישא באוויר. כבר אמרתי שהרגשתי טוב באותו היום? כי הרגשתי הכי טוב.

בלילה, ירדתי לבר הקרוב. אמנם בארץ יכלתי לשתות באופן חופשי, אבל בארה"ב עדיין לא הייתי בגיל המותר. היה משהו מפנק בעובדה שיכלתי שוב לשתות. ולשתות. ולשתות. ברקע התחילו לשיר קריוקי, אבל אני לא שרתי. רק שקעתי בחמימות המתוקה והנעימה של המשקה, והתמכרתי לרגע ולמחשבות. האנרגיות הטובות מילאו אותי, הייתי כמו המפלים, מפיצה החוצה את האור שהיה בתוכי. ברקע התנגן השיר של דיידו: "אני רוצה להודות לך, על שנתת לי את היום הטוב ביותר של חיי", ותהיתי, בין משקה למשקה, מה קורה איתך בארץ.

אני לא זוכרת מתי הלכתי לישון באותו לילה, אבל בבוקר שאחרי התעוררתי עם האנגאובר מהגהנום. כמה דקות אחרי זה התאומים קרסו, והעולם התחיל להשתנות.

אובמה

בוש

אוסמה

** הדיוקנאות של אובמה של בוש מבוססות על פורטרטים שנלקחו מאתר הבית הלבן.

** הדיוקן של בן לאדן מבוסס על תמונה שנלקחה מכאן.

כתובת טרקבק | RSS תגובות