מאי 17 2011

נועה צדקה – "אני שוב עושה אמנות מנייר טואלט, חול ודשא " – זיכרון חי של סוביקטיביות אפשרית מס.12

מאת: בשעה 22:49 נושאים: טור אורח

 

 

מיטה, ליד 2 מדפים עם מים וסוכר, מתוך הסתגרות מס.9, מוזיאון תל אביב, 2007

"אני סוגרת את עצמי בכל מיני מקומות, זה יכול להיות חדר בביתי, מרפסת, מקלט, גלריה או מוזיאון, פשוט מקום שאוכל לנשום בו בסדר, שיש בו אוויר 

אני מנסה "אני" פחות גדול לעולם אבל עדיין "אומר", מאמן ומתרגל את נוכחותו

אני מנסה להוציא "ראש" בזמן ההתמללות שלו

אני אלרגית ל"גדול", אני אלרגית לדיבור כללי, מכליל, מגדיל, מכפיל, מעצים

אני ממשיכה לסגור את עצמי בכל מיני מקומות

זה האמנות שאני יכולה לעשות כרגע (אני קצת אמנית מוגבלת)

אני לא מגיבה לחלל, אני נמצאת בו

זה אלמנטרי, לא פואטי

 

הרגשתי כמו קוף שהצצתי מהחלון החוצה, צולם בזמן הסתגרות מס.5, תערוכת בית, ורוצלאב 2002

 

למה ?

אני הולכת למוזיאון והרבה נראה לי מת, חנוט בתוך סטיילינג אלגנטי תמידי תלוי במיןbuy me  כרוני, ממוסגר והילתי.

אני רואה צילום קרוב מידי ל- Fashion

אני רואה אמנות קרובה מידי ל- Design

בהסתגרויות אני מנסה להוציא-להראות ראש ספציפי חי, מתנפש, משמר, חווה, מאבן.

בהסתגרויות אני מבקשת הגברה בלי האלהה, תשומת לב לדבר בלי הגדלה".

נועה צדקה.

."]
רומקה וחתול (הייתה לו דלקת בעין שלא עברה), תל אביב, 2009

בחודש מאי 2011 תסתגר הצלמת האמנית נועה צדקה בחלל הגלריה של החוג לתקשורת צילומית למספר שעות. תהיה זו ה"הסתגרות" השנים עשר במספר. קדמו לה, בין השאר, הסתגרויות במוזיאון תל-אביב (2007) בבית האמנים בתל-אביב (2009) ובגלריה ארסנל בביאליסטוק, פולין (2009).

צדקה תכניס לגלריה חול, דשא, מים, פרוספקטים של חברות נדל"ן, חוטי תיל, ונטולין, סוכר, איטריות אורז, מגבת, תחבושת, סכין חיתוך, פלסטר, דבק, צילומים, טוש, עיפרון .

במהלך ההסתגרות תדביק, תכתוב ותיצור אלמנטים שונים שמהם  תיבנה התערוכה.

 

יש אנשים שנגעלים מהעבודות שלי, טקסט מתוך הסתגרות מס.10, בית האמנים, תל אביב, 2009

 

ההזמנה

הפתיחה ביום שלישי, 24 מאי 2011 בשעה 18:00.

שיח גלריה: ב- 6  ליוני בשעה 10:00

התערוכה תינעל ב 24 ביוני 2011.

מכללת הדסה, רח' הנביאים 37 ירושלים, 02-6291950

* הדימויים לקוחים מתוך עבודות קודמות.

 

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “נועה צדקה – "אני שוב עושה אמנות מנייר טואלט, חול ודשא " – זיכרון חי של סוביקטיביות אפשרית מס.12”

  1. ירוןבתאריך 17 מאי 2011 בשעה 23:52

    תמיד חשבתי שאומנות היא היכולת להפתח לסביבה, לרגשות ולהביע את התחושות בצורה אומנותית. הסתגרות ואומנות נשמע כמו שני ניגודים

  2. איריס קובליובתאריך 18 מאי 2011 בשעה 8:01

    אהבתי
    וגם הזדהתי

  3. רויבתאריך 18 מאי 2011 בשעה 8:10

    לפעמים מי שלא יודע ליצור, עושה על עצמו ניסויים פומביים. פעם היו קוראים לזה אקסצנטריות, היום מעניקים לזה תקציב ל"חול, דשא ועלונים של חברות נדל"ן". נו, באמת.

  4. […] – זיכרון חי של סובייקטיביות אפשרית מס.12, תערוכה חדשה לנועה צדקה בגלריה לצילום בחוג לתקשורת צילומית, מכללת הדסה, […]

  5. דבורהבתאריך 24 מאי 2011 בשעה 16:20

    דורית
    אוהבת את האמירה ודרך החשיבה של נועה צדקה.
    תודה לך שהבאת
    דבורה

  6. רומקה צדקהבתאריך 07 דצמ 2016 בשעה 19:55

    אני רומקהה
    הבת שלההה
    אעאעאעאעאעאעאעאע
    אני מפורסמת
    יאיי תודה
    (:

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות