זה לא אני, זה המצב!

פרט מתוך טובה-שנה, סוכר על בד, 2010

10 החלטות לכבוד השנה החדשה:

1. לצייר יותר, לרשום יותר, לצחוק יותר.
2. לחייך יותר, לזיין יותר, לאהוב יותר.
3. לא לפחד כ"כ.
4. לזכור ליהנות גם מהתהליך.
5. לשתות יותר מים.
6. לישון מספיק בלילה.
7. לא לקחת ללב כל דבר קטן, אבל לקחת קצת יותר ללב את כל הדברים הגדולים.
8. לחשוב יותר. לא לחשוב יותר מדי.
9. לא לשמור בבטן. לא לראות כ"כ הרבה טלוויזייה.
10. להגיד יותר שאני אוהבת.

—–

זוג ילדים רוקדים שנות ה-50 אוסף חיים גרוסמן

כרטיס ברכה עם תצלום משפחתי שנות ה-60 אוסף חיים גרוסמן

בשבוע שעבר נפתחה במוזאון חיפה תערוכת שנות טובות, באוצרותה של עינבר דרור לקס. בתערוכה יוצגו מאות כרטיסי ברכה לשנה החדשה מתחילת המאה הקודמת ועד היום.

מי מאיתנו אינו מתגעגע אל ה"שנות טובות" ההן? פעם, קצת מזמן, נהגנו לקיים את מצוות החג ולשלוח איגרות ברכה איש לרעהו בפרוס השנה החדשה. מדי שנה, בסוף הקיץ, היו הרחובות המרכזיים בכל רחבי הארץ גדושים דוכני מכירה של איגרות ברכה. בעלי הדוכנים ברחוב היו מתקבצים במחסני המפיצים כדי לבחור את "הדוגמאות הלוהטות של השנה" ובעלי חנויות למכשירי כתיבה ועיתונים, זכו לביקור של סוכן מצויד באלבומי דוגמאות מתוכן בחרו את האיגרות הרצויות.

כרטיסי הברכה לשנה החדשה שימשו לאורך הדורות כערוצי תקשורת פופולאריים אשר שיקפו ועיצבו את המיתוס דרכו חוותה החברה היהודית המודרנית והישראלית את משמעות קיומה. כרטיסי הברכה מיטיבים לצייר – בסגנון עממי וססגוני – את השינויים המדיניים, החברתיים, הכלכליים, הטכנולוגיים והתרבותיים שחלו במהלך השנים.

הגלויות הצבעוניות של תחילת המאה ה-20, המחישו סצנות של חיים יהודיים וקיוו לעתיד טוב יותר באמריקה וגם בארץ. בימי המנדט הודפסו בארץ איגרות רבות הנושאות סמלים ציוניים בשלל צבעים וגדלים עבור האוכלוסייה העברית ההולכת וגדלה. עלייה והתיישבות, חלוץ וחייל הופיעו על גבי כרטיסי ברכה קטנים בשל מחסור בנייר ו"שנות טובות" בשחור ולבן ייצגו את שנות הצנע. בשנות השישים נוצרו איגרות נפתחות בשלל צבעים כאשר "זהבים ונוצצים" יוצרים קיטש מזמין ומקשטים פרחים, ציפורים, סצנות מחיי המשפחה ובאופן כללי את החיים הטובים. בעשורים הבאים ההתפתחות והקדמה הטכנולוגית הובילה לכרסום בפופולאריות של כרטיסי הברכה. בהדרגה הם איבדו מחשיבותם עקב התפשטותם של אמצעי התקשורת האלקטרוניים. אך דומה כי תמיד  הן יישארו סמל לתקשורת אישית חמה ומקסימה של הבעת ברכות ואיחולים.

(מתוך ההודעה לעיתונות)

התערוכה תהיה פתוחה עד ה-31.1.12, במוזיאון חיפה.

מ.אריה מצעד צהל שנות ה-60, אוסף חיים גרוסמן

נאך ארץ ישראל 1910 לערך, אוסף פרופ' שלום צבר

—–

בבית העם מרימים מחר (בשלישי) כוסית לכבוד שנה של עשייה, מעורבות ושיתוף פעולה בקהילה.

לאחר הברכות נרד לחלל הספרייה למסיבת ובו נכתוב שירה, נעשה מוזיקה , נרקוד ונצייר על הקיר.

תביאו שתייה, אוכל כלי נגינה, וגירים צבעוניים.

כתובת טרקבק | RSS תגובות