זה לא אני, זה המצב!

ככל שהימים מתקדמים, זה הופך ליותר ויותר ברור: החורף הזה הוא החורף הכי מטורף שהיה לנו כאן בשנים האחרונות! בכלל, לפי החזאים, זה בכלל החורף הכי רטוב מאז שנת 47', וזה כבר נתון שאי אפשר להתווכח איתו..

כל הדיבורים האלה על השלג, החזירו אותי אחורה שנה או שתיים, לחורף הראשון שלי בירושלים. זה היה בשנה הראשונה שלי בבצלאל, הקור הירושלמי התחיל להפוך מאיום תיאורטי למציאות ממשית, ורק התחיל לחלחל לי לתוך העצמות. אני מניחה שאפשר לומר שבאותו החורף התחלתי ללמוד לא מעט דברים חדשים על עצמי, אבל נראה לי שזה משהו שכמעט כל סטודנט יכול לספר על עצמו בשנת הלימודים הראשונה. על אחת כמה וכמה אם הוא לומד אמנות.. בכל מקרה, היה חורף קר. אבל מה זה קר.. כ"כ קר, כמו שרק ירושלים יכולה לעשות.. למזלי, לא נשאתי את הקור לשווא, הודות לשלג שהתחיל לרדת יום אחד. לא יכלתי לעמוד בפיתוי, ולקחתי את המצלמה שלי, כדי לתעד את השלג הירושלמי הראשון שלי..

(בתמונה הראשונה, אתם יכולים לראות קיר מהבית שבו גרתי)

 

—

אהבתם? אל תשכחו לעשות לי לייק 😉