פבר 22 2012
יופי, בוגר
בימים אלו החלה ההרשמה לבתי הספר הגבוהים לאמנות, ובאותה הנשימה בערך החלו לצוץ ברחבי העיר פוסטרים בהם מוצגים עבודות של בוגרי בצלאל תחת הכותרת "בוא להיות בוגר בצלאל".
הפוסטרים האלה, הם למעשה חלק מקמפיין הרשמה חדש מבית שלמור-אבנון-עמיחי, שמציג כ-500 עבודות נבחרות ע"ג שלטי חוצות ותחנות אוטובוס, של סטודנטים ממגוון המחלקות (תקשורת חזותית, ארכיטקטורה, צילום, אומנויות המסך, אמנות, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות ואופנה ועיצוב תעשייתי).
בנוסף לשילוט, נבנתה השנה גם אפליקציית פייסבוק של תיקי עבודות הסטודנטים והבוגרים של האקדמיה. האפליקציה מציגה מעל ל-800 עבודות סטודנטים מכל המחלקות, ובנוסף מאפשרת לסטודנטים להעלות עבודות נוספות ובכך לבנות תיק עבודות אישי בפייסבוק. באפליקציה ישנו איזור מיוחד לבוגרי האקדמיה בו גם הם מוזמנים להעלות את עבודותיהם מתקופת הלימודים ואחריה. וכן, למצוא באמצעות מפה אינטראקטיבית, את מיקומן של העבודות המשתתפות בתערוכת השילוט.
כבר יצא לי להביע בעבר את דעתי על הבעייתיות בקונספט המתייחס לטפל ולא לעיקר, אבל מצד שני – אם זה כבר שם בחוץ, לא ניהנה מזה קצת?
אני יודעת, אולי נשמע קצת ילדותי כל עניין ה"להשלים עם זה כי זה שם", אבל מצד שני, אני בטח לא חושבת שביקורת סותרת נוסטלגיה קלה (רגע, אז החלטתם כן לפשפש בארכיון הפרטי ולהעלות לרשת צילום של עבודה או שתיים??)
חוצמזה, אני באמת חושבת שהחשיפה שהאמנות מקבלת דרך הפרסום ההמוני הזה הוא מאוד חשוב לתדמית שלה, כאילו הפרסומת הגלוייה לבצלאל היא בעצם פרסומת סמוייה לקונספט שנקרא 'אמנות'. נשמע לכם מוזר? תחשבו על זה רגע. רוב האנשים בעולם בכלל לא יודעים שאמנות קיימת ונגישה ואפילו ידידותית למשתמש מדי פעם (בהנחה שיש משתמש שהיה ידידותי אליה קודם). אני יודעת שזה נושא שהתייחסתי אליו המון-המון פעמים, אבל משום מה, הוא לא מפסיק להיות רלוונטי.
—
ובנושא דומה: לפעמים אני מרגישה כאילו אמנים צריכים (יותר מכל אחד אחר) להצדיק את עצם קיומם בעולם. כאילו הקיום והיצירה עצמם לא מספיקים, וצריך עוד איזה משהו שייתן לחיים מעין תוקף אמיתי כזה. ואיך אפשר להגדיר או לכמת את ה"תוקף אמיתי" הזה? בכסף, כמובן.
לכן, אני מניחה, כ"כ שמחתי לראות את הפרסומת של אדלר חומסקי אנד ורשבסקי עם קדישמן.
אז נכון, גם הפרסומת הזו לא חפה מקריקטוריזייה מיותרת, אבל אולי (ורק אולי), יכול להיות שהיא מסמנת מעבר לחשיבה קצת אחרת.
—-
מצד שני, אולי אני רק מדמיינת..
—-
IMAGINATION2012, תערוכת המכירה השנתית של הוועד למלחמה באיידס תתקיים בסופ"ש הקרוב, בבניין ההנהלה של בנק הפועלים.
הנה הרישום שאני אציג שם השנה:
נתראה שם…..
🙂
דורית
חושבת שרוב האנשים חולפים על פני שלטי החוצות בלי לתת את הדעת, מתייחסים לזה ככל פרסומת אחרת לא בודקים מה יש בה. עבור רוב האנשים יצירת אומנות בבית היא חלק מהריהוט.
תודה על הדברים שהעלית
דבורה
דבורה, את צודקת וזה נכון, אבל אני גם חושבת שחשיפה כזו יכולה להכניס את הנושא לתוך תת המודע, וזה כבר צעד אחד בכיוון חיובי..
דורית
יפה לראות את עבודות הבוגרים ודרכם גם להעריך את התרומה של בצלאל לאומנות האישית שלך ועל הדרך הארוכה שעברת מאז
מעניין, לא חשבתי על זה ככה.. ואם אנחנו כבר בנושא, אני רוצה להודות לך על התמיכה החמה והכנה לאורך כל השנים.. זה כ"כ משמעותי עבורי, בכ"כ הרבה מובנים..
הי מותק, רק רציתי להגיד שבוגר או לא, שמחה שיצא לנו להכיר שם- זה מרגיש כאילו עבר נצח מאז.אוהבת
באמת עבר מאז נצח…
אוהבתותך!:)