זה לא אני, זה המצב!

שגית זלוף נמיר

תרחישי סוף עולם אפוקליפטיים הם תרחישים שריתקו ושיתקו את האדם משחר האנושות. למעשה, רוב תרחישי הקטסטרופה נגרמו בשם הממסד הדתי או הפוליטי והם נועדו לחזק את ההגמוניה ואת השליטה של הממסד בנתיניו. שיטת ההפחדה הפכה לפרקטיקה קבועה. בעשור האחרון כדור הארץ עבר טלטלה נוראית – אסונות טבע שלא נראו מעולם, התחממות כדור הארץ, מהפכות חברתיות, ה"אביב הערבי" ועוד. במקביל, מדינות מתחמשות בקצב מטורף ונדמה כי הפצצה כבר מתקתקת. האם יום אחרית הימים כבר קרוב? האם סוף העולם מגיע? האם מזהירים אותנו ואנחנו פשוט מתעלמים?

קיים אוסף מדהים של תרחישים, נבואות, סיפורים וסמלים הנוגעים לתאריך 21.12.12. בני המאיה, המומחים בהתבוננות בשמיים, חישבו את מחזוריות כוכבי הלכת ותכננו לפני יותר מאלף שנים לוח שנה הנחשב למדויק ביותר. הלוח התחיל ב-11/08/3114 לפני הספירה, אורכו 5126 שנים והוא מסתיים בדיוק בתאריך 21/12/2012. נבואת המאיה שחזתה את חורבן העולם בתאריך זה, הולכת וצוברת תאוצה ונראה כי היא גרמה להפחדה של בני אדם מכל תחומי החברה. באותו התאריך יקרה אירוע מיוחד, שביל החלב יקביל לכדור הארץ, אירוע שקורה כל 25,800 שנה. בפעם האחרונה שזה קרה התחיל עידן הקרח.

טלי בן בסט

מישל דה נוסטרדם, הידוע בשם נוסטרדמוס, הנביא שניבא את נפילתו של סדאם חוסיין, את נפילת התאומים ופריצת המלחמה נגד עירק ומי שחזה את הצונאמי, מנבא את סוף העולם באותו תאריך. המצרים הקדמונים מתארים בכתוביהם שב-2012 יתחולל שינוי עולמי גדול מאוד. גם לפי ספר מיסטי סיני (אי צ'ינג-ספר השינויים) הנחשב לאחת היצירות הגדולות ביותר של המין האנושי, האירועים הגדולים של המין האנושי מסתיימים בשנת 2012. על פי נבואת בני ההופי, העולם הרביעי שבו אנו נמצאים כעת, יסתיים עם "טיהור גדול" של מלחמות ואסונות טבע רבים כהכנה לעולם החמישי שיתחיל בעתיד הקרוב. גם על פי נבואת שבט הזולו בשנת 2012 יתרחשו אסונות רבים על פני כדור הארץ.

כרמית שלומי

חזון אחרית הימים בא לידי ביטוי במשך השנים גם במסגרות חברתיות-תרבותיות ולאו דווקא במסגרות דתיות. אנשי תרבות ואמנות, ציירים, סופרים ומשוררים וכן במאי סרטים התמקדו בנושא אחרית הימים במסגרת יצירותיהם. גם מבחינת האספקט הדתי ניתן למצוא נבואות שונות המתייחסות לסוף ימי האנושות, קרי "נבואות אחרית הימים", שביניהן האפוקליפסה בנצרות (חזון יוחנן); חזון הנביא ישעיהו; מלחמת גוג ומגוג; ביאת המשיח; כמו גם את ה"ראגנארוק" בתרבות הנורדית.

הסופרת סוזן זונטאג דיברה על האסתטיקה של החורבן וטענה ש"באמצעות סרטי מדע בדיוני, עשוי אדם לחיות בדמיונו את מותו הפרטי…את קצן של ערים שלמות, את השמדת המין האנושי כולו". אפשרות ההכחדה של המין האנושי גרמה להתעניינות רבה בעולם אך גם לחרדה רבה. התחזיות האפוקליפטיות הכוללות הרס מהותי של האנושות משפיעות על דתות, תרבויות, כלכלה והפחד משפיע על אמונת האנשים בכוחות-על  אגדות וכישופים.

יעל שחר

פסימיות עמוקה אודות טבע האדם והמצב האנושי ניתן למצוא גם בכתביו של סמואל בקט. באחד ממחזותיו (סופמשחק) מופיעה אימה של היעדר העולם. אמנם בקט לא כתב על החורבן שלאחר הפצצה האטומית, גם לא על הרס הטבע, אבל יצירותיו רוויות באימת ההיעדר עצמו.

כאשר משהו מסתיים, בני אדם רבים סבורים כי זוהי ההזדמנות למימוש האפשרויות הקיצוניות ביותר לסוף התרבות האנושית כפי שאנו מכירים אותה. כמה מהאיומים הפופולריים ביותר על כדור הארץ מדברים על אירועים הרסניים כלל עולמיים – מתקפת מטאוריטים, חורים שחורים, התפרצות קרני גמא מגלקסיות סמוכות, תקופת קרח מהירה, נדידת הקטבים המגנטיים, שינוי בתנועה הסיבובית של כדור הארץ, שינוי בשדה המגנטי שלו, מלחמות עולמיות ופצצות גרעין. בניגוד לכך, ישנם המאמינים דווקא ב"עידן חדש" וסבורים כי שנת 2012 מסמנת את תחילתה של תקופה חדשה שבה כדור הארץ ותושביו יעברו שינויים חיוביים רבים הן רוחניים והן פיזיים עד כדי מהפכה אבולוציונית  של ממש.

הילה לייזר בז'ה

האם יגיע העולם לקיצו ב-21 בדצמבר 2012? האם בדרך כלשהי כדור הארץ (או לפחות חלקים נרחבים מאוכלוסייתו) יפסיקו להתקיים? אירוע זה צפוי להיות גדול בעוצמתו ורבים סבורים כי החזון יהפוך למציאות.

עמי פיצ'ביץ

בתערוכה מוצגות עבודות העוסקות בהתכוננות לקראת היום הגורלי, כמו: הכנה של ציוד והתחמשות, עריכת "מסיבת סיום", חיפוש אחר קרקע גלקטית חלופית לישוב, תיעוד מתמשך של מציאות ושמירתו כגיבוי ובדיקה של מחזוריות העיסוק בסוף העולם. עבודות רבות עוסקות ביום האסון כמקום הרוס המסמל חוסר התמצאות וחוסר שליטה, או כמקום סמלי של אובדן פרטי. במספר עבודות, המוות והכיליון מוחשיים, אולם הרצון החזק להתחדשות נובע ומשתלט מחדש. עבודות נוספות עוסקות ביום שאחרי כייצוג משתנה של מציאות ושל סדר חברתי הגורם לעיוות מרחב הזמן והמקום ובמעבר לעבר הלא-נודע וקיום אנושי במצבים לא אפשריים.

בתערוכה הקהל מוזמן להביע תגובות ומחשבות אישיות בבלוג מיוחד – "5 דקות לפני סוף העולם".

יוסי למל

—

 מציגים: אבי רוזן, אורי גרשוני, אורית ישי, אורית רף, אורן מיוחס, אילת אבני, איתמר בגליקטר, אליסף קובנר, אלעד ערמון, אנה לוקשבסקי, אתי שוורץ, גדי צדר, גדעון עמיחי, דוד אביטל, דוד נאמן, דורון גולן, דני בק, הילה לייזר בז‘ה, הילה קרבלניקוב, טלי בן-בסט, יוחאי מטוס, יוסי למל, יעל שחר, כרמית שלומי, ליהי חן, ליטל לב-כהן, מיכל אורגיל, מיכל רוטשילד, מיקי גולדשטיין, ניבי אלרואי, נעמי מנדל, עופר חג‘יוב, עמי פיצ‘ביץ, צילה חסין, רע בן-דוד, שגית זלוף-נמיר, שוני ריבנאי. אוצרת: גלית סמל.

גלריית מיוחס, רח' בן אביגדור 20, קומה א', ת"א. 

התערוכה פתוחה בימי שישי ושבת 23-24.3.12, 30-31.3.12 וב- 14.4.12,
בימי שישי בשעות 10:00-14:00 ובימי שבת בשעות 11:00-16:00

פאנל של דוברים המייצגים פנים שונות מתחומי: המהפכה החברתית, האמנות, המיסטיקה והמדע
ייערך בתאריך 31.3.12 בשעות 12:00-14:00

רע בן-דוד

כתובת טרקבק | RSS תגובות