זה לא אני, זה המצב!

השבוע יצא לי לדבר עם בלוגר עמית על האינטרנט, או יותר נכון, על מיקומו של המרחב הוירטואלי הזה בתוך השיח האמנותי. אני טענתי שהרשת נותנת לנו אשלייה מתוקה שלעולם לא תוכל להחליף את חלל התצוגה הלבן הנכסף. הוא טען שהאלטרנטיבה קיימת אצלנו בידיים ושבעצם, העתיד כבר כאן. יש לנו אפשרויות תצוגה בלתי נגמרות, בחסות האינטרנט וזה, ואנחנו צריכים רק לצאת החוצה (או להתחבר בבית) לאפשרויות האלה, שאנחנו יכולים וחייבים ליצור לעצמנו. אני מניחה ששנינו צודקים, אבל בינינו? אני קצת יותר צודקת.. זה לא שאני אומרת כאן שהאינטרנט הוא לא כלי נפלא העומד בזכות עצמו, כמו שאני אומרת שמסך שטוח לעולם לא יוכל להחליף מיצב גדול ומרשים, או אפילו משיכות מכחול גסות. כן, אני יודעת, פעם טענו את אותו הדבר כשהתייחסו לרדיו VS הטלוויזיה. הזמן הוכיח שאלו שני מדיומים שונים בהחלט, ושלשניהם יש מקום. יש כמה דוגמאות די מעניינות לזה בתחום המוזיקה. אז לכולנו יש מקום ואנחנו צריכים רק למצוא את הנישה שלנו במרחב. זה פשוט וקל, אבל נכון להיום זה לא מספיק (אם כי לעתים זה די מספק). השיח האמנותי חייב לנסות להתאים את עצמו לזמן.

—

אחרי התכתשויות אינטרנטיות עמומות נפל דבר. רונן אידלמן ויונתן אמיר מסיימים תפקידם כעורכי מארב. "ההחלטה התקבלה לאחר שבחודשים האחרונים התגלו חילוקי דעות מהותיים בין חברי המערכת באשר לדרכו העתידית של מארב. במצב עניינים זה הגיעו רונן ויונתן למסקנה שאין באפשרותם להמשיך לערוך את האתר ולהיות שותפים במערכת" (נמסר מהאתר). אידלמן ואמיר ממשיכים הלאה לדרך חדשה (או חדשה יחסית) בכתב העת החדש "ערב רב".

"מארב הוא בית שטיפחנו באהבה מיום הקמתו. אנו מוקירים את ההזדמנות להיות עורכי האתר ולעבוד עם אמנים, כותבים, יוצרים, קוראים ומגיבים שאוהבים אמנות, שהתרבות והדיון בה חשובים להם, ושמרגישים אחריות למקום בו אנו חיים … בראיון שערכה איתנו אלי ערמון אזולאי לפני קרוב לשנה, אמרנו שאנו לא מרוצים מכך שאנו בודדים בשטח ונשמח אם יקומו לנו מתחרים. היום, לאחר שש שנות כתיבה ועריכה במארב, אנו יוצאים כשותפים לדרך עצמאית והופכים למתחרים עצמם … בכתב עת חדש לאמנות, תרבות וחברה, שיבקש למלא את שאיפותינו בתחום התקשורת והאמנות ברשת ומחוץ לה"… (מתוך מכתב הפרידה).

לכבוד ההתחלה החדשה, יחלו להיערך ערבים העוסקים באמנות ופוליטיקה, בכל יום ב' ה-1 לחודש, ברוגטקה בר הטבעוני. הערב הראשון יתקיים הערב, וייקרא "מה קורה עם תקשורת גרילה?". הערב יעסוק בשימוש יצירתי ואמנותי בתקשורת ובמאבקים פוליטיים.

—

אחת הכותבות שתנדוד ל"ערב רב" היא הדס רשף, סטארית וירטואלית עולה. בלי קשר למעבר, רשף תציג בגלריה הוירטואלית של "וואלה! תרבות" את "הרטרוספקטיבה הראשונה שלי", באוצרותו של יניב יהודה אייגר. בתערוכה יוצג התהליך הצילומי אותו עברה מאז סיימה את לימודיה במדרשה, בליווי טקסט סיפורי.

הגלריה נפתחה לפני כשבועיים, עם "שפה שסועה", תערוכה משותפת לערן הדס ולצאלה כץ (משוררת אינטרנטית בדויה).

…" על מה בדיוק מדברת התערוכה של ערן הדס וצאלה כץ, "שפה שסועה"? שאלה טובה מאוד. אני שמח שהעליתם אותה, ואשמח לשמוע רעיונות בעניין (וגם לאו דווקא בעניין). כלומר, יש לי אולי כמה תשובות משל עצמי, אבל אני מעדיף בינתיים שלא לחלוק אותן. זה לא משהו אישי – גם מעצמי אני מתקמצן. אני פשוט יודע שאני אוהב את התערוכה הזאת בלב ובמחשב, וכמו הרבה אהבות אחרות, עשויות דם, נפש ואברי מין – אני מפחד שהמילים יהרסו גם אותן. מה גם שהתערוכה הזאת ממילא מורכבת רק ממילים. אוסף נהדר של מילים כמו "ילדה", "אופי" ו"בך", וגם מכמה אפסים ואחדים, והם עושים כולם את העבודה בכוחות עצמם. ובכל מקרה, עוד לפני שבכלל שואלים על מה לעזאזל היא מדברת (הוספתי "לעזאזל" כדי להעצים את הדרמה. סליחה אם זה יצא קצת זול) – יש לי שאלה משמעותית עוד יותר שצריך להעלות: של מי, קיבינימט, התערוכה הזאת? למה בדיוק הכוונה ב"תערוכה משותפת" בהקשר הזה?"… (כמה מלים על התערוכה, מתוך האתר).

—

אז מה יהיה? האם האינטרנט הוא מדיום קביל בשדה האמנות?

אני מניחה שאת זה, רק הזמן יגיד..

תגיות: אינטרנט, אמנות, אמנות ישראלית, גלריה מקוונת, יונתן אמיר, מארב, מוזיקה, ערב רב, ערן הדס, צאלה כץ, צילום, רונן אידלמן