זה לא אני, זה המצב!

מקום

מקום קטן  ביקום

זורחת בו השמש

מקום לאנשים.

בית

כן.

בית בלב עיר

 כמו בפריז,  בקהיר וירושלים .

עונות נערמות

בלב בית העלמין

עומד לו שם

הבית

זורחת בו השמש

ואנשים בו-אין.

(מאת: היבה נשאשיבי, עריכה: דרורה דקל)

♥♥♥

 

מקום

"פוקוס… וקליק … זה כל העניין .

אבל מה לצלם ?

לצלם מקום?

להפוך אותו לדומם?

לתעד שאריות?

לגלות את הסוד?

להעיר אותו מתרדמתו?"

בגוף העבודות הקודם שהוצג בתערוכת בוגרי אוני'- חיפה ובגלריה בכברי. יצרה נשאשיבי סדרת צילומים מטופלים שתיעדו מקום נטוש שהיה בית לחוסים. במקביל לצילומים יצרה סדרת תחריטי תצריב יבש.

בתערוכה זו בחרה האמנית להעלות מן השכחה- בית. טכניקת העבודה הפעם זהה לתערוכתה הקודמת.

"למרגלות הר הכרמל, קרן אור נפלה על שיש לבן. ההתבוננות מבעד לעדשת המצלמה חשפה בית,זיכרון מחיי משפחה. בית נטוש שידע ימים יפים בתקופת השלטון הבריטי בחיפה".

 מה לו לבית בלב בית הקברות הנוצרי בחיפה?

"הצילום שלי מנסה לגלות את סודו. בתהליך התיעוד צילמתי את הבית מנקודות מבט שונות, הבלטתי את שאריות החיים והשפעת הזמן. התחריטים נוצרו בעקבות הצילומים. הם התפתחו תוך כדי הפשטה וערבוב בניהם". ישנם מוטיבים שחוזרים על עצמם, כגון- מנורת הניאון הארוכה – הניאון הפך בעבודותיה של נשאשיבי לסימבול של אור קר, של מוות.  בתחריטים עבר המקום המצולם הפשטה כדי להיות תמצית של המקום הפיזי. מעין תמצית רוחנית.

"החייתי את  המקום בחלל הגלריה. את סיפור חייהם של הדיירים אני לא חושפת, אני נותנת ל"סתמיות" השאריות המצולמות ערך. המקום, הבית,  קפא שוב בזמן וצילומי נותרו כהד לזיכרו".

(הטקסט נכתב בעקבות שיחה שערכה דרורה דקל עם היבה נשאשיבי)

♥♥♥

 

היבה נשאשיבי, בוגרת טרייה של אוני' חיפה, חברה בגלריה השיתופית בכברי, מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה.

בתערוכה בחרה נשאשיבי להעלות מן השכחה- בית. טכניקת העבודה הפעם זהה לתערוכתה הקודמת שהוצגה בתערוכת בוגרי אני' חיפה.

"יצרתי סדרת צילומים מטופלים בחריטות, ובמקביל לצילומים יצרתי סדרת תחריטי תצריב יבש.

ההתבוננות מבעד לעדשת המצלמה חשפה זיכרון מחיי משפחה. הבית הנטוש בלב בית הקברות הנוצרי בחיפה, ידע ימים יפים בתקופת השלטון הבריטי בחיפה.

הצילום שלי מנסה לגלות את סודו". בתהליך התיעוד צילמה נשאשיבי את הבית מזוויות שונות, הבליטה את שאריות החיים והשפעת הזמן. התחריטים נוצרו בעקבות הצילומים. הם התפתחו תוך כדי הפשטה וערבוב בין הצילומים, כאילו היו התחריטים בתלת ממד. ישנם מוטיבים שחוזרים על עצמם, כגון- מנורת הניאון הארוכה.

"החייתי את  המקום שזוכה לחיים אחרים בחלל הגלריה. את סיפור חייהם של הדיירים אני לא חושפת אני נותנת ל"סתמיות" השאריות המצולמות ערך. המקום, הבית,  קפא שוב בזמן אחרי נטישתו, וצילומיי נותרו כהד לזיכרון"

צילום ותחריט

מציגה: היבה נשאשיבי

אוצרת: דרורה דקל

גלריה כברי

פתיחה: שבת 25/5/13 בשעה 13.00

נעילה: 22/6/13

כתובת טרקבק | RSS תגובות