זה לא אני, זה המצב!

קרלו בציצי - אורית אשרי

אתם קלטתם את מה שהולך פה? קודם הייתה קבוצה קטנה של הורים שהחליטה שהיא יודעת יותר טוב מכולם מה הכי טוב בשביל הילדים שלהם, זה המשיך עם פסיקה של בג"ץ שפסקה באופן חד משמעי שהם טועים, ומשם הדרך לפקקים מטורפים בכניסה לת"א הייתה קצרה. אני מדברת כמובן על ההורים מעמנואל, שסירבו לקבל את הכרעת בג"ץ ולבטל את ההפרדה העדתית בבית הספר לבנות.

חבר הכנסת מיהדות התורה, משה גפני, אמר באחת הכתבות שהתייחסו ל"אם כל ההפגנות": "השופט שגה משגה טוטאלי. בג"ץ עצמם לכדי זילזול, כבוד זה לא הביא להם. בנושא אין חילוקי דעות בציבור החרדי". אני חייבת להגיד שהעקשנות שלו מרשימה, אבל למה אנחנו צריכים לסבול?? או אם לצטט טוקסקיסט עצבני במיוחד: …"הקרציה גדולה מהכלב. גזענים פרזיטים ואוכלי חינם. תתביישו לכם. כל ההפגנה וההצגה היא למעשה הוכחה שאתם גזעניים, ואין בכם אהבת אדם. הדיבורים שלכם לא תואמים את ההתנהגות והמעשים שלכם. על המדינה להפסיק לתמוך מיידית במי שאינו ציוני ובמי שלא שירת בצבא. לא מעניין אותי אם הפרזיטים האלה יגוועו ברעב. זו תהיה הבחירה שלהם! הגיע הזמן להתעורר, בוקר טוב ישראל!!"… (צפוני11).

ציטוטים מתוך YNET

צילום: דודו אזולאי

——–

אבל עצבים לחוד ואמונה לחוד.

…"אני לא מאמינה באלוהים. הלוואי והאמנתי. אליס מאמינה. אני לא יודעת במה אני מאמינה. בעצם, דווקא כן. אני מאמינה באמונה. ובאמנות… לא שמה שאני עושה הוא אמנות, או משהו כזה. הנה, הציור הזה לדוגמה, הוא עבור שבוע מעי הגס. וזה, עבור יוזמה של הדסה לנטיעת עצים. זה נראה כאילו הם פונים לתורמים עבור אנשים שיש להם מדי חום ענקיים. לא ייאמן… אבל מדי פעם, את מה שאת עושה בעבודה, את עושה גם עבור האהבה. וכשזה קורה, זה גן עדן"… (תרגום חופשי, מתוך: ארצות הברית של טארה).

——-

בגלריה חנינא מוצגת כעת תערוכה בשם "אוי/הוי אלוהים".

…"בתערוכה מתקיים דיאלוג אוצרותי נשי סביב החסר והאובדן של האל, סביב חוויית הריק וההתאיינות לעומת פוטנציאל ההתהוות … אנו מחפשות את התווך שנמצא בין החווייה האורגזמטית, ובין המקום שבו מופרים גבולות הטאבו. האדם, טוען בטאי, יצר את הטאבו, אך מולו אך מולו גם מתקיימת הטרנרגרסיה, החצייה, והיא אשר נותנת לו תוקף וגם חוצה אותו. היכן מופרים גבולות הטאבו בתוך המרחב הביתי המוכר? היכן המגע עם חומרים בזויים – הפרשות, שיירי גוף, מחזור, מעסיק את מחשבותינו?"… (מתוך הטקסט המלווה את התערוכה).

משתתפים: בועז ארד, אורית אשרי, יונתן אופק, שאול אלפיה, גיורא ברגל, ציבי גבע, יפעת גלעדי, הינדה וייס, מאשה זוסמן, אריק חיות, טליה טוקטלי, איתמר יכין, אורה לב, שירה נפתלי, אבשלום סולימן, אסף עברון, טל פרנק, שוש קורמוש, יעל קינן, מוראג יהודית רובננקו, נטעלי שלוסר, עדו שמי.

אוצרות: יפעת גלעדי, יעל קינן.

תגיות: אבשלום סולימן, אורה לב, אורית אשרי, איתמר יכין, אמנות, אמנות ישראלית, אסף עברון, אריק חיות, בועז ארד, גיורא ברגל, גלריה חנינא, הינדה וייס, טל פרנק, טליה טוקטלי, יונתן אופק, יעל קינן, יפעת גלעדי, מאשה זוסמן, מוראג יהודית רובננקו, נטעלי שלוסר, עדו שמי, ציבי גבע, שאול אלפיה, שוש קורמוש, שירה נפתלי, תערוכה

כתובת טרקבק | RSS תגובות