ארכיון התגית 'הדס רשף'

דצמ 22 2013

כל קורה – דצמבר

…"שלשום בלילה התכתבתי ארוכות עם בחור צעיר מקרית-אונו (בירת הסטלנים הבלתי מעורערת), שסיפר לי שחלום חייו היה לנגן ולשיר, אבל אחרי שהתפרקו לו כבר שתי להקות הוא התייאש ונרשם ללימודי משפטים במכללת "תואר ב-150 אלף שקל" (בואנה, פאקינג 150 אלף שקל… בסכום הזה היית מצפה לקבל לפחות תואר "אביר" או "דוכס", אבל אלה נותנים תואר […]

6 תגובות

ספט 26 2010

כשאהבתי את עצמי באמת – צ'ארלי צ'אפלין

כשאהבתי את עצמי באמת הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון, בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות. היום אני יודע שיש לזה שם: "הערכה עצמית".

6 תגובות

פבר 12 2010

באה מאהבה

                          יש משהו מאוד מספק בחיטוט מציצני בתוך פייסבוק. כן כן, זה סתם משעמם ואפ'פם אין מה לעשות שם וכל זה, אבל תשמעו, אם לא הייתי מציצה מדי פעם, איך הייתי יכולה לדעת שזאתי מאורסת, זאתי כבר בהריון עם השני, ושלההוא יש ילדה […]

7 תגובות

ינו 04 2010

יושב ומגרבז

…"פופ בארץ חמדת אבות, מכוערה שלי, ארץ אכזבת חלב ודבש. לא ציירתי את הגרניקה, כי נולדתי בגבעתיים, כאן. גבעתיים עם הכנסייה הקטנה במרכז הכפר, עם אלדמה הזקן מנגן באקורדיון, על הגשר שמעל הנחל, עם קושניר שמראה לתיירים יפניים את המכתש, עם מוזאון הצייר, שנפתח סמוך לבית האופרה סטודיו. עם המורה להתעמלות נשר שסוחב על גבו […]

6 תגובות

נוב 25 2009

בין אלפרד לשליט

אחד הזכרונות הכי ישראליים-עצובים החקוקים לי בראש, שייכים ללא ספק לרגע הירידה מהמטוס. זה היה בשנת 2008, כשהוחזרו גופותיהם של החטופים הישראלים  אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אולי הייתי צעירה מדי, תמימה מדי, או אפטימית מדי. אולי גם וגם וגם.  אבל באמת הופתעתי. באמת ציפיתי לראות אותם יורדים מהמטוס, עם חיוכים חיים תמימים שכאלה. כנראה שבכל […]

11 תגובות

ספט 10 2009

אוהבים אמנות? פותחים עונה!

הערב נפתחת באופן רשמי עונת התערוכות. לכבוד העניין ההו-כה-מרגש הזה, אני מביאה לכם מבחר קטן של הזמנות לקראת הארועים:

עדיין אין תגובות