דצמ 17 2012

כל קורה – דמצבר, חלק ב'

שנאה-אהבה

…"דמיינו שאתם צריכים לשבור למישהו זרוע. ימין או שמאל, לא משנה. הנקודה היא שאתם חייבים לשבור אותה, אחרת… להמשך קריאה »

2 תגובות

דצמ 11 2012

אורות בשלל צבעים

.."מדוע "חג האורים" נמצא באמצע החורף, עמוק בתוך החושך?

מתברר שבחנוכה אנחנו לא חוגגים את האור אלא את יכולתנו להאיר"…

(את ההסבר המלא תוכלו למצוא כאן).   להמשך קריאה »

5 תגובות

דצמ 03 2012

כל קורה – דמצבר, חלק א'

יום שלישי – פעמיים כי טוב.. אז קבלו טור המלצות חדש דנדש..

קוקלין אולג

…"פעם כשהייתי בתוכנית עם רפי לביא, שאלו אותו מה הוא מרגיש כשהוא רוצה לצייר, אז הוא להמשך קריאה »

9 תגובות

נוב 26 2012

הפעם אני (ולא המצב)

באמצע כל הבלגן הבנתי מהו אושר, וככה פתאום, הבלגן הפסיק להראות כמו בלגן כזה גדול. להמשך קריאה »

24 תגובות

אוק 10 2012

שיחה

ירמי עדני ודב אור-נר

ירמי עדני ודב אור-נר משוחחים ביניהם באמצעות מחברות. עדני התחיל ברישום בצד אחד של המחברת ואור-נר המשיך בצידה השני, ולהיפך. להמשך קריאה »

4 תגובות

ספט 24 2012

25 שעות

כמיטב המסורת, קבלו 25 המלצות חמות ל-25 שעות של צום:  להמשך קריאה »

7 תגובות

ספט 14 2012

שנה טובה, ושתמיד תראו את התפוח שבקצה המנהרה! :)

6 תגובות

ספט 11 2012

חמור – מאת: רויטל בן-אשר פרץ

רוחו של אחד, פלוני, חמור בשם אפרים – הבלחה מן העבר, רוח רפאים, הבהוב קלוש –סיפקה מסד רעיוני ותשתית חומרית לתערוכה "חמור". אין זו תערוכת נושא קבוצתית, התרה אחר דימויי חמורים באמנות הישראלית. עניינה במצב החמוּר והחמוֹרי של הקרמיקה כמדיום בשדה האמנות הישראלי. היא מבקשת לעסוק בחיים ובמוות, בסכנות הגוף והנפש הכרוכות אלה באלה עבור העוסקים במלאכת האמנות בכלל ובתחום הקרמי בפרט. להמשך קריאה »

תגובה אחת

ספט 03 2012

מאחורי היער – מאת: אמיר שפט

 

הציור הפיגורטיבי הוא לגמרי רומנטי 

הציור הפיגורטיבי כמו שאני רואה אותו הוא תופעה רומנטית, כזו שלא יכולה להתגשם עד הסוף. להמשך קריאה »

4 תגובות

אוג 28 2012

מוסיקת המקרה

יורג לאו, LOSE COMBO 2012

…"הוא ידע שגם הפסנתר חייב להימכר, אבל הניח אותו לסוף, מיאן לוותר עליו עד הרגע האחרון ממש. זה היה פסנתר "בולדווין" זקוף שקנתה לו אימו ביום הולדתו השלושה עשר, והוא תמיד הכיר לה טובה על כך, כי ידע בכמה מאמצים עלתה לה השגת הכסף. נאש לא השלה את עצמו לגבי נגינתו, אך בדרך כלל הצליח להקדיש לכלי כמה שעות כל שבוע, והיה יושב וחוזר כמיטב יכלתו על אחדות מהיצירות שלמד בילדותו. הדבר הביא לו תמיד רוגע, כאילו סייעה לו המוסיקה לראות את העולם ביתר בהירות, להבין את מקומו בסדר הדברים הלא נראה. להמשך קריאה »

תגובה אחת

« הקודם - הבא »