זה לא אני, זה המצב!

…"יש מצוקה של עודף אינפורמציה … הבלוג שלי היה מבוסס על התמונה האחת והסיפור שהיא היתה מספרת. היום עם עודף הדימויים, הרשתות החברתיות והאינסטגרם – איזה משמעות יש לדבר הזה שאתה בוחר את התמונה האחת?"… (מיכל רונאל על סצינת בלוגי האופנה, מתוך: אלט + קונטרול + דיליט)

…"אין מה לרחם על פבלו פיקאסו, כי גם אחרי מותו הוא עדיין כמו כוכב רוק, ושווה פי מיליונים מכל עגבנייה ישראלית שנמכרה השבוע (ביוקר) בשוק הכרמל. בנעוריו צייר פיקאסו נשים באופן רגיל, נורמלי ומקובל, כלומר בלי שדיים על האף וראש על הבטן, כמו שצייר בקוביזם המאוחר שלו שבו הוא כבר ראה אותן בצורה אכזרית קומית. […]

הי הי כולם, הרבה זמן לא הייתי פה, ואני מבטיחה שזה היה מסיבה טובה – הייתי בתאילנד הנפלאה(!!!!) ושם,

…"כל ישראלי המבקר במוזיאונים באירופה או בארה"ב אינו יכול שלא לשים לב לכך שתמיד רואים שם ילדים. הם באים עם המורה שלהם, מתיישבים על השטיח, ומקבלים הסבר על הציורים. למה? מפני שאינך יכול להיות אדם שלם מבלי שתיגע באמנות. התקרה המפורסמת ביותר עלי אדמות, אותה צייר מיכלאנג'לו במאה ה-16, כמו גם שני פסליו הידועים ביותר, […]

…"בחייו של אדם יש כמה רגעי זוהר שבהם הוא מוצף באושר עילאי. באותם רגעים הוא חש שאין גבול לכוחותיו ושיש ביכולתו להזיז הרים. מן הסתם זו דרכו של היקום לרמוז לו שמעבר לפינה כבר אורבת הנפילה, ובמהלכה יזדקק מאוד לכוחות אלה. זאת כנראה הסיבה שכאשר מתחולל בחיינו אירוע חיובי, לא חולפות להן חמש דקות ואנו […]

                                                                                                                                 ♥♥♥♥  

הדימוי לקוח מהאתר הזה ארבע במאה זה בדיוק צדק חברתי. כשמדובר בקוטג כולם יצאו להפגין נגד יוקר המחיה אבל כשמדובר במחיר של ספר ששווה לכל כיס זה פתאום לא נורמלי כאילו שהסופרים צריכים להתפרנס ועובדי תנובה לא. (אריק, טוקבקיסט) ♥♥♥♥

  …אחד המניעים התקיפים ביותר הדוחפים את האדם אל האמנות ואל המדע, היא השאיפה להמלט מחיי היום – יום, על גסותם המכאיבה ושממון ריקנותם, להמלט מכבלי התאוות האישיות החולפות ומשתנות תמיד…"  – אלברט איינשטיין  

  ♥♥♥

הלילה של ולדימיר – רועי רוזן בגלריה רוזנפלד, עם תערוכה המושתתת על פרסונה אמנותית בדויה: