ארכיון הנושא 'זה לא אני, זה המצב'

ינו 31 2010

ערב רב ומארבה מכאן

השבוע יצא לי לדבר עם בלוגר עמית על האינטרנט, או יותר נכון, על מיקומו של המרחב הוירטואלי הזה בתוך השיח האמנותי. אני טענתי שהרשת נותנת לנו אשלייה מתוקה שלעולם לא תוכל להחליף את חלל התצוגה הלבן הנכסף. הוא טען שהאלטרנטיבה קיימת אצלנו בידיים ושבעצם, העתיד כבר כאן. יש לנו אפשרויות תצוגה בלתי נגמרות, בחסות האינטרנט […]

11 תגובות

ינו 25 2010

הושיטו את הכובע

                            לפני כמה שבועות, ראיתי איש עם כובע בועט להומלס בקערה של הכסף. הוא עשה את זה בכוונה. ההומלס פשוט שכב שם, כדרכם של הומלסים, והאיש עם הכובע המשיך ללכת, כאילו שום דבר לא קרה.

4 תגובות

ינו 19 2010

גואל מרצון?

                    לקראת סוף השבוע שעבר התמלאו הכותרות במעצרו של גואל רצון החשוד בשיעבוד ועבירות מין לכאורה, בתוך מסגרת התא המשפחתי המורחב שהוא הקים. בעקבות כך, אפשרה לנו התקשורת הצצה צהובה ומרתקת לתוך חיי המשפחה האלטרנטיבית הזו.

7 תגובות

ינו 04 2010

יושב ומגרבז

…"פופ בארץ חמדת אבות, מכוערה שלי, ארץ אכזבת חלב ודבש. לא ציירתי את הגרניקה, כי נולדתי בגבעתיים, כאן. גבעתיים עם הכנסייה הקטנה במרכז הכפר, עם אלדמה הזקן מנגן באקורדיון, על הגשר שמעל הנחל, עם קושניר שמראה לתיירים יפניים את המכתש, עם מוזאון הצייר, שנפתח סמוך לבית האופרה סטודיו. עם המורה להתעמלות נשר שסוחב על גבו […]

6 תגובות

דצמ 28 2009

לא עוד סיכום עשור

                            השבוע התאחדתי עם חצי עולם כדי לראות את אוואטר היפהפה. ישבתי באולם עם המשקפיים המגוחכים, והתפעלתי מהעולם החדש והיפהפה שנרקם מולי. כל פריים חדש הפתיע אותי בקסם שלו, הקסים אותי בדמיון שלו ובדיוק לו. נעתי קדימה ואחורה בכיסאי יחד עם יתר […]

10 תגובות

דצמ 21 2009

זהירות! אמנות.

                                  חיפה / ג'וני ספקטור תפסתי את חיפה בתנוחה לא נוחה תמונת תקריב, בלי עטיפה, למעטה הדיפה היא ריחות של חשיפה, ובחזית, הייתה היא אחוזת תזזית, בבוקר נראית היא עייפה, אחרי לילה של איפה ואיפה. עשתה היא לי תנועה […]

8 תגובות

דצמ 14 2009

אור בחושך

                          לעיתים, החושך חושף דווקא את מה שהאור מסתיר. לפעמים, בחושך, הכל נהיה פתאום דווקא הגיוני יותר. ולפעמים, החושך, פשוט נותן לנו יותר אומץ להסתכל על מה שאנחנו לא מרשים לעצמנו לראות באור, או כאילו מה שנגלה אלינו מתוך החושך הופך יותר משמעותי […]

4 תגובות

דצמ 09 2009

סוד פוסטמודרני

                בזמן האחרון אני מרגישה קצת מתוסכלת. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה. וזה מתסכל, כמו שכבר אמרתי, כי עושה רושם שאני כבר עוד מעט אהיה גדולה. אני מניחה שזה בסדר, בינתיים, כי כמו שהצהיר באז לורמן: .."אל תרגישו אשמים אם אתם לא מחליטים […]

8 תגובות

דצמ 02 2009

מה לך ילדה?

                            במסגרת כל השטויות שאני מקבלת במייל (שיואו, איך אני אוהבת שטויות!) קיבלתי את המייל הבא: אגדת שלושת הדובים דובון קטון מגיע לשולחן מתיישב בכיסאו הזעיר מביט בקערה שלפניו, והנה היא ריקה "מי אכל את הדייסה שלי?!" הוא חורק. אבא דוב מגיע […]

5 תגובות

נוב 25 2009

בין אלפרד לשליט

אחד הזכרונות הכי ישראליים-עצובים החקוקים לי בראש, שייכים ללא ספק לרגע הירידה מהמטוס. זה היה בשנת 2008, כשהוחזרו גופותיהם של החטופים הישראלים  אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אולי הייתי צעירה מדי, תמימה מדי, או אפטימית מדי. אולי גם וגם וגם.  אבל באמת הופתעתי. באמת ציפיתי לראות אותם יורדים מהמטוס, עם חיוכים חיים תמימים שכאלה. כנראה שבכל […]

11 תגובות

« הקודם - הבא »